אין כמו תקופה של טרום-בחירות כדי להכניס את ציבור הבוחרים למעגל מסחרר של הבטחות מפליגות ומרקיעות-שחקים. מפלגות הקואליציה, מחד, והאופוזיציה, מאידך, יודעות אז להתחרות ביניהן מי מהן תצליח להמטיר עליהם את גשם הברכה שלהן - הכל כדי שהבוחר יתן בהן את אמונו. אלא שהניסיון מלמד שהמדובר, בדרך כלל, באחיזת עיניים. בסופו של דבר מתברר כי להבטחות הוורודות של ערב הבחירות אין שום אחיזה במציאות שלאחריהן.
בשונה ממערכות הבחירות הקודמות, לא יכולה הפעם שום מפלגה להבטיח הבטחות שכאלה. המיתון, כמו המלחמה, עשו את שלהם. מן המצב הקיים לא ניתן לעשות אידיאיליזציה, וכשהכל מצטייר בשחור - אין, בשום פנים ואופן, מקום גם לצבע ורוד.
במערכות הבחירות הקודמות לא היססו המפלגות ליצור קמופלאג' למציאות הממשית. הבטיחו אז מכונית לכל פועל, מחשב לכל תלמיד, מילגת-לימודים ואפילו דירה בתנאים מופלגים לחייל משוחרר. רק תנו להן לעלות לשלטון והכל ישתנה לטובה. אבל, אללי, כשהן עלו, התברר שהכל לא היה אלא עורבא פרח.
תחזיות שחורות לא הפעם. אם במערכות הבחירות של העבר קמו להם קוסמים, שלא היססו לשלוף שפנים מן הכובע - מתחוור עכשיו שפשוט אי אפשר. כשאין כסף, כשאין עבודה וכשצריך, במפורש, להדק את החגורה עד כמה שאפשר - אין גם קוסמים.
בשונה ממערכות הבחירות הקודמות, אין הפעם אפילו מפלגה אחת שתעז לשלוף שפן מן הכובע. במיתון מחריף ועם פצעי מלחמה, אי אפשר ללקק דבש. בוודאי לא בשדה הכלכלי. אז לא רק שלא מבטיחים הפעם עבודה - גם רווחה כלכלית אינה נראית באופק. אפילו האופק הביטחוני אינו מבשר טובות. במקרה הטוב, לוטה האופק ערפל בלבד, ובמקרה הרע, לא רק שהמצב לא מבשר טובות - הוא, אפילו, יורע.
עם תחזיות שחורות שכאלה לא עשויה שום מפלגה - בוודאי לא מפלגת-שלטון - להתכחש למציאות המרה. אל מול הפגיעה הקשה בתעסוקה השוטפת ואל מול גל הפיטורים הצפוי, אין היא מסוגלת להבטיח עבודה, ושדה הקוצים לא יוכל להפוך, כבמטה קסם, לגן של שושנים.
אירוניה של הגורל היא שבמערכת הבחירות הנוכחית אוכלת העיתונות הכתובה מרורים, בעוד שבמערכות הקודמות היא ליקקה דבש. במקום שפע של מודעות והגדלת הכנסותיה, שמהן נהנתה בעבר, היא נאלצת עתה, נוכח הצמצום בפירסומיה, להדק את חגורתה. התוצאות העגומות כבר נראות בשטח: משכורות עובדיה מצטמצמות, ולא מעטים מהם אף מוצאים עצמם מחוץ למעגל העבודה.
