מאמר זה נכתב בהשארת החוויות שנחשפתי אליהן לאחרונה ונכתב מאזור יישוביי עוטף עזה.
הרבה כבר נכתב בשבוע האחרון על המצב, מי אשם, מי סובל... מה שמאחד את כולנו זה, שכולנו היינו רוצים שהמציאות תהיה אחרת, טובה ושקטה יותר, שיהיה שלום. לכולנו כואב לראות אנשים סובלים ונפגעים ואין זה משנה כלל באיזה צד של הגבול הם גרים.
הפנייה שלי במאמר זה היא לנשים, שכל אחת מהן חווה את המלחמה מהמקום שלה - אם את גרה באזור המלחמה, או שלחת את בנך, בעלך או החבר שלך לחזית. אני רוצה לדבר על הכוח הנשי, על העוצמות שלנו והיכולות שלנו ליצור אחוות נשים שתתמוך בנו בזמנים אלו.
נשים, נשים, נשיות... ולמרות כל מה שאומר, תקצר היריעה מלכתוב כאן. במקרא כתוב שניתנה לנו 'בינה יתרה'. כל אישה מרגישה את זה, אנחנו אפילו צוחקות כששואלים אותנו כמה ילדים יש לנו וסופרות גם את הבעל... ובמאה העשרים חלק מנטל פרנסת הבית הוא גם עלינו מלבד הטיפול בבית, בילדים ובבעל.
מתי נשאר לנו זמן לעצמנו? לנשיותנו?
בתקופה זו, חורף 2009, בנוסף לכל הלהטוטנות הנשית הרגילה, אנו חוות גם את המלחמה הזאת; הילדים בבית משתגעים משעמום ומחרדה, השריקות.. האזעקות... הנפילות...ואיך הנשימה מתקצרת מהפחד... אל תשכחו נשים יקרות שאתן לא לבד. נשים מכל הארץ חוות את תחושת האמהות הקולקטיבית, לא עוזבות את הטלוויזיה כאילו בכדי לא להשאיר את החיילים שלנו שם לבד... כי כולן רעיות, בנות, אהובות ו... אמהות של כולם!
בתקופות העתיקות היינו מתכנסות ביחד, רק נשים, יוצאות אל הטבע, מתרחקות עד שהאוהל היה נעלם בנוף מאחורי איזו גבעה זהובה. נוגעות באדמה במקום שרק השמיים, השקט ואחיותינו הנשים שומעות אותנו, או מתבודדות במרחבים האינסופיים ומתחברות שוב לעוצמה הנשית בכדי לשוב ולהיות שם בשביל כולם.
כיוון שרוב המרחבים שלנו היום מלאים בניינים ולגעת באדמה זה לא ממש בא בחשבון לרובינו או סתם לא זמין, בעידן הזה הדרך שלנו להתמלא, להיתמך ולהתחזק היא להיות במחיצת נשים בחוויית ריפוי ותמיכה בתנאים אולי קצת שונים, אך עם אותה כוונה ועם אותן תוצאות של התמלאות והתחזקות.
נשים, נשים, מדהימות ועוצמתיות , אני מזמינה אתכן לזכור שהכול זמני. אני מזמינה אתכן לבחור בחיים ובעצמכן ולהודות על כל רגע של נשימה... למצוא את הדברים הקטנים שאתן אוהבות, ואם אפשר - צאו מהאזור המוכר והקבוע ושנו את עמדת ההסתכלות שלכן לזווית אחרת ותגלו שאתן לא לבד ויש מקום ודרך לחזור למקור, לחיבור, לשמחה, לנשיות ולקבל כוחות בכדי להמשיך.
