שיחת טלפון מקונדוליזה רייס סיימה את ניסיון ההתחמקות של אהוד אולמרט, על-ידי התחבאות במשרדו, מן הכניעה הבלתי-נמנעת המוכתבת על-ידי מחויבותו לאי-מדיניות של הגנה לאומית.
למרות שפרטי הסכם הפסקת האש הפוטנציאלי עדיין נזילים, הפרמטרים הבסיסיים הברורים דורשים כי חמאס יחדל מירי רקטות לישראל. לאחר שישראל תיסוג, מצרים - יחד עם סיוע לוגיסטי וטכני מהקהילה הבינלאומית - תייסד מנגנון למניעת הברחת נשק. מהלך זה יחוזק על-ידי הסכם בין ישראל וארה"ב. הצעד הבא יהיה שיחות בלתי ישירות באמצעות המצרים ביחס לפתיחת המעברים לעזה והשחרור של החייל החטוף, סמל גלעד שליט.
העסקה שתיחתם על-ידי הצוות אולמרט-לבני-ברק תדרוש נסיגת צה"ל מציר פילדלפי והעברת מעבר רפיח לידי המצרים. כעת מניעת הברחות החמאס של נשק הנדרש להקמה מחדש והרחבה של יכולות לוחמת הטילים שלו תהיה בידי מצרים.
אולם הייתה זו אחריות המצרים לעשות זאת במהלך השנים שלאחר ה"הינתקות" של ישראל מעזה, התחייבות בה נכשלה בשל חוסר יכולת, רפיון, שחיתות ושותפות לפשע.
קצין בכיר בצה"ל סיכם: "בשביל זה לא היינו צריכים לצאת למלחמה".
תני רוזנבאום,
סופר יהודי אמריקני שהתבונן באירועים מתאר את אי-השפיות של הנרטיב הפוליטי השמאלני שמחדש פעולתו בדיוק באותו מקום בו הוא עצר, בהאשימו את ישראל בכל הפשעים שבוצעו על-ידי החמאס ומצהיר על "זכות" החמאס להגדרה עצמית ומתרץ את מלחמתו הטרוריסטית כניתנת להבנה ו(לכאורה) כהכרח לא נורמלי של "הגנה עצמית".
הסופר מציין כי ישראל הינה האומה היחידה בעולם ש"הקדישה את כל ההיסטוריה שלה להגנה... על עצם זכותה להתקיים", בעוד ארגוני טרור דיקטטוריים פותחים במלחמות תוקפניות אחת אחרי השנייה נגדה, כשזכותם להתקיים מתקבלת ללא שאלות.
הוא מסכם את חוסר השפיות של המצב של מדינה חפה מפשע הנידונה לעינוי חוזר ונשנה של ניסיונות להגן על עצמה שוב ושוב בסכמו: "ישראל חיה במצב מחזורי של
יום המרמיטה. כל יום מתחיל מחדש, מנותק מהיום שקדם לו, ועדיין חוזר על עצמו באופן משונה".
וכך, לאחר הריגתם של כ-1,000 פלשתינים - ואובדן חיים של חצי תריסר חיילי צה"ל בתהליך - מצב הביטחון האסטרטגי המידרדר של ישראל יחזור בדיוק לאותו מקום ממנו החל. שוב יזוכה מבחינה קיומית ארגון טרוריסטי מנסיונו הרופס לבצע שואה יהודית שנייה וניסיונותיו היותר מוצלחים לכפות על נתיניו משטר של אנרכיה-איסלאמית שתגרום לקריסה של הציביליזציה האנושית לחיי שבטיות חמולתית יותר ברבריים מאשר במסופוטמיה הפרה-היסטורית.
