כמעט לכל שיח ציבורי על רצועת עזה מתלווה התואר "מהאזורים הצפופים בעולם". ממש בעיית יסוד המשליכה על יתר הבעיות. מיתוס "הצפיפות האיומה ברצועת עזה", מטעה מזה עשרות שנים פוליטיקאים, פובליציסטים ועמך כאחד.
מפתיע שאף עיתונאי לא טרח לקחת מחשבון ולבדוק את המספרים. רצועת עזה המשתרעת על שטח של - 363 קמ"ר קלטה במקור (1948) כ-300,000 פליטים לכל היותר ומונה כיום לפי ה"סקר הפלשתיני" האחרון כ-1.4 מיליון נפש - 3,860 נפש לקמ"ר (לא נתפלא אם בעתיד יסתבר שגרים שם פחות ממיליון תושבים...). אכן צפיפות לכאורה.
אם נשווה את הרצועה למקומות אחרים בעולם נגלה למשל שבהונג קונג (כ-7 מיליון תושבים), בחלקה הוותיק (האי והעיר קואלון), השטח הראוי למגורים הוא כשליש מרצועת עזה ומתגוררים בו כ-4 מיליון תושבים בצפיפות ממוצעת של כ-28,000 נפש לקמ"ר (פי 7 צפוף מאשר ברצועה). שטחה "ברוטו" של הונג קונג עומד על כאלף קילומטרים ריבועיים, מתוכם רק כשליש ראוי למגורים. גם על-פי תחשיב נדיב זה הצפיפות שם כפולה מאשר ברצועה.
אך מדוע להרחיק להונג קונג... אפילו בגבעתיים הצפיפות גדולה פי 4 לערך מאשר בעזה - כ-15,000 נפש לקמ"ר! או בני ברק הצפופה פי 5 ויותר מעזה (כ-20,000 אנשים לקמ"ר). אילו כל תושבי בני ברק היו גרים בבתים בני קומה אחת הייתה בני ברק גרועה מעזה.
נחזור להונג קונג: האי קלט מאז 1948 כ-4 מיליון פליטים ומונה כיום כ-7 מיליון נפש. הפליטים הגיעו להונג קונג, רובם מיבשת סין, כאשר בקושי בגדים לגופם - "החושות" בעזה הן וילות מרווחות יחסית לרפסודות עליהן התגוררו פליטי הונג קונג.
למזלם של פליטי הונג קונג, לא נכפה על האי שלטון ריכוזי מושחת, אלא אחת מהמערכות הקפיטליסטיות החופשיות והפתוחות בעולם עם מעורבות ממשלתית אפסית בחיי האזרח. אונר"א, סוכנות הסעד והתעסוקה לפליטים, לא פתחה למזלם סניפים בהונג קונג, הפליטים הסינים לא קיבלו סיוע מארצות הנפט או מהקהילה האירופית, ולכן לא הייתה להם ברירה אלא לעבוד, ליזום ולהצליח. כך עלה התוצר לנפש בהונג קונג לאחד הגבוהים בעולם כ-42,000 דולר לנפש (מתואם לכוח הקנייה). בזכות הקפיטליזם חיים עניי הונג קונג (קו העוני מוערך בכ-1,600 דולר אמריקני למשפחה) ברמת חיים העולה זו של העשירון העליון ברצועת עזה.
החטא הקדום שגרם ל"סיר הלחץ העזתי" אינו ה"צפיפות", אלא אופי המשטר הכלכלי-אידאולוגי שנכפה עליהם על-ידי המצרים, הישראלים והמנהיגות המקומית - כל זאת בסיוע האדיב של האו"ם. משטר של תלות בפקידים, במנהיגי דת ובראשי ארגונים צבאיים. השלטון המצרי וכמובן הישראלי העתיקו לרצועה את מנגנוני הרגולציה הידועים להם והגבילו את החופש והיוזמה המקומית כמקובל במשטר ה"נאור" בישראל: רגולציה כבדה של חוקי מסחר, בנייה ואפילו רוכלות. כקצין מילואים באינתיפאדה נאלצתי לא פעם לסייר ולבדוק אם חלילה אין חריגות בנייה בשטחים חקלאיים ברצועת עזה - שמא נבנתה "חושה" לא חוקית על קרקע חקלאית... פעמים אחרות הוטל עלי לוודא שבמחסום "סופה" לא חולפות משאיות עם חומרי בנייה ללא תעודות משלוח. ממש כך.
ולסיום, למי שעדיין לא השתכנע מהבל "הצפיפות" בעזה נציין שבאזור פי גלילות בצפון תל אביב מתוכננת שכונה חדשה, פאר התכנון האורבאני. בשכונה מתוכננות 14,000 דירות יוקרה מרווחות. צפויים להתגורר שם כ-50,000 תושבים מאושרים על שטח של כ-1.6 קמ"ר בצפיפות '"איומה" של כ-30,000 נפש לקמ"ר (פי 8 מאשר בעזה) ואף אחד לא יתלונן... תוכנית המתאר שהתווה האדריכל אדם מזור כוללת פארק, נחל מלאכותי אגם גדול, שדרה, אזור תעסוקה, קריית היי-טק ותחנת רכבת - 60% משטח התוכנית מיועדים לצורכי ציבור!
