"המפלגה תומכת בהבטחת זכות השיבה לפליטים הפלשתינים על-ידי תיקון חוק השבות. המפלגה תדרוש להכיר בערבים בישראל כמיעוט לאומי, אשר יזכה לזכויות בכל תחומי החיים ולייצוג שווה במוסדות המדינה". (מצע רע"מ-תע"ל כפי שהוא מוצג ב-Ynet. אין אפשרות לקרוא את המצע במקור משום שאתר המפלגה הוא בערבית בלבד).
"תנועת בל"ד קוראת להפיכתה של מדינת ישראל למדינת כל תושביה, תוך כינון שוויון זכויות מלא בין אזרחי המדינה היהודים והערבים". (מצע בל"ד כפי שהוא מוצג באתר Ynet. אתר המפלגה אינו פעיל).
אם העמדות הללו אינן שלילת קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית - אז מה כן? זכות השיבה פירושה הכנסת מאות אלפי פלשתינים לתוך תחומי ישראל. לפי המספרים הממעיטים ביותר, מדובר בקרוב למיליון איש. זוהי הנקודה הקריטית ביותר בכל מו"מ בין ישראל לבין הפלשתינים, ואפילו הממשלות הוותרניות ביותר של ישראל לא היו מוכנות כלל לשמוע על משהו מעבר לחזרה סמלית של כמה אלפי פליטים.
"ייצוג שווה במוסדות המדינה" דורשת רע"מ-תע"ל - לא ייצוג יחסי אלא ייצוג שווה. כלומר: 60 חברי כנסת ערבים, שישה-שבעה שופטים עליונים, 9-10 שרים ואולי גם חצי מראשות הממשלה וחצי מנשיאות המדינה. זו כבר שלילה של קיומה של ישראל כמדינה דמוקרטית, בה הרוב הוא הקובע. יש כאן דרישה לכפות על הרוב את רצונו של המיעוט.
וכאשר בל"ד מדברת על "מדינת כל אזרחיה", הכוונה הברורה היא ביטול כל עדיפות שנותנת ישראל ליהודים. למשל: ביטול חוק השבות או מתן אפשרות להגירה בלתי מוגבלת. מובן מאליו, שגם זה יהרוס במהירות רבה את הבסיס היהודי של המדינה.
ואת זה בג"צ הכשיר. לרשימות הללו הוא מאפשר להתמודד בבחירות לכנסת. כאשר נדמה שאין גבול לפוליטיזציה המאוד-חד-כיוונית של השופטים העליונים, מסתבר שכבודם מצליחים שוב ושוב לשבור את השיאים של עצמם. כאשר מאיר כהנא קרא לשלול זכויות מערביי ישראל, הוא נפסל - ובצדק. אך כאשר רשימות ערביות קוראות להרוס את הבסיס עליו ניצבת מדינת היהודים - הן מקבלות הכשר.
תאמרו: זו דמוקרטיה. לא נכון. הנאצים עלו לשלטון בגרמניה בבחירות חופשיות, ולכן הלקח הוא שלדמוקרטיה מותר להשתמש באמצעים אנטי-דמוקרטיים כדי להתגונן בפני מי שרוצה לנצל אותה כדי להרוס אותה.
ישראל היא מדינה יהודית ודמוקרטית. אפילו אם לא נאמר שסדר זה של המילים, כפי שהוא מופיע בחוקי היסוד, משקף את סדרי הקדימויות - צריך להיות מובן לחלוטין ומעבר לכל ספק, שמי שאינו מוכן לקבל את ישראל כמדינה יהודית, אינו יכול להיות חלק ממערכת השלטון שלה. אבל ההיגיון הברור הזה נדחק מפני ההטיות הפוליטיות של שופטי בית המשפט העליון.
