הדמוקרטיה הישראלית בבעיה גדולה. אחוזי ההצבעה, אחוזי ההשתתפות של אזרחי ישראל בבחירות הכלליות (וגם בהתאמה בבחירות לרשויות המקומיות), הולכים וקטנים בהתמדה בעשורים האחרונים.
כמו לכל בעיה קיימת, הסיבות לכך רבות ומורכבות. מחקרים רבים מוכיחים כי הפערים בין הציבור הישראלי לנבחריו, בין החברה הישראלית למערכת הפוליטית, הפכו לתהום הולכת ומעמיקה. מרבית המוסדות הציבוריים והפוליטיים בישראל זוכים לשיעורי תמיכה, אהדה ואימון ציבורי נמוכים באופן מדאיג עד כדי חשש לעתידה של הדמוקרטיה בישראל. לא פחות.
בעיני, הבעיה המרכזית הייתה ונותרה שיטת הממשל בישראל. שיטת הממשל בישראל הינה שיטת ממשל ובחירות פרלמנטרית. שיטה שאין בה קשר שוטף, אישי וישיר בין הבוחר לנבחריו. שיטת ממשל זו נוסדה בקונגרס הציוני עוד לפני הקמת המדינה, ומטרתה הייתה שימור כוחה של תנועת העבודה ששלטה באותה עת, בכל המוסדות הפוליטיים של המדינה שבדרך.
השיטה הפרלמנטרית הביאה לייצוגיות רבה, לעיתים רבה מדי, של מפלגות וקבוצות אינטרס בכנסת, אך הביאה באותה נשימה לאובדן דרמטי ביכולתן של ממשלות ישראל לדורותיהן למשול ולנהל את ענייני המדינה. הבעיה הזו הפכה בשנים האחרונות לאיום הקיומי האסטרטגי הגדול ביותר על מדינת ישראל. יכולתן של הממשלות לנהל, למשול ולקדם נושאים קריטיים על סדר היום הלאומי הפכה לבלתי אפשרית. מדינת ישראל פקוקה. וכולנו עומדים שם, ללא מוצא.
שיטת הבחירות האזורית (ישראל תחולק ל-60 אזורי בחירה שמכל אחד מהם ייבחר נציג אחד, וה-60 האחרים ייבחרו ברשימות ארציות), יכולה להביא לפתרון חלק גדול מתחלואי המערכת הפוליטית. השיטה מאפשרת ייצוג מדויק יותר של העדפותיו הפוליטית של הבוחר. ישראל, אגב, הינה הדמוקרטיה היחידה (להוציא את הולנד) שאין בה עדיין מרכיב אזורי.
הרעיון בבסיס השיטה הוא להעמיד אחד לאחד בוחרים מול נבחרים באזורי בחירה חד נציגים (single member district) כלומר, הנבחר הינו נציגו של האזרח, הריבון, הבוחר אותו לתקופה מוגדרת וזה האחרון צריך לדווח לו מדי פעם על ביצועיו, הן בהיבט המקומי והן בהיבט הלאומי.
בוועדת נשיא המדינה לבחינת מבנה הממשל בישראל, עלו מספר חלופות לבחירות אזוריות; חלקן היסטוריות, חלקן פרי מחקרים אקדמיים והשוואתיים מול מדינות העולם. ההצעה לבחירה אזורית חד נציגית כבר נוסחה לידי הצעת חוק עליה חתמו חברי כנסת בכירים מכל המפלגות הגדולות, וכל מה שנותר הוא לנסות ולקדם אותה בקרב כלל המפלגות בכנסת הקרובה. אגב, השיטה האזורית הינה שיטת הבחירות היחידה היכולה להביא לפתרון פוליטי מוסדר של השבר הגדול הקיים היום בין המגזר היהודי למגזר הערבי.
המשבר הגדול של המערכת הפוליטית בישראל כבר כאן. הוא יועצם אחרי הבחירות הקרובות. הלחצים הפנימיים והחיצוניים העומדים לפתחה של הממשלה הקרובה יהיו עצומים, ובשיטה הנוכחית הם יביאו יותר מהר ממה שאנו חושבים לבחירות מוקדמות.
את זה החברה הישראלית לא יכולה ולא צריכה להרשות לעצמה.