ארי שביט - עיתונאות מפוקפקת

גילוי נאות: אני סבור שציפי לבני אינה מתאימה לתפקיד ראש הממשלה וכבר כתבתי על כך יותר מפעם אחת בעבר. אבל המעשה שהאוחז בתעודת עיתונאי, ארי שביט, עשה ללבני ברשימתו בהארץ [קישור], מעיד עליו לא פחות מאשר עליה. ארי שביט מספר לנו שבשבוע האחרון הוא גבה את עדויותיהם של כתריסר אנשים המכירים היטב את ציפי לבני, ומיד עולה התמיהה למה ארי שביט המתין עד לשבוע האחרון הזה כדי לגבות את עדויותיהם של תריסר המקורות? הרי ציפי לבני מועמדת לראשות הממשלה כבר חודשים ארוכים. וטענות לגבי התאמתה של לבני לתפקיד - הרי גם הן אינן בנות יום. ובכן, למה להמתין לגביית העדויות מתריסר האנשים עד ימים ספורים לפני הבחירות כדי לפרוק מהם את מועקותיהם בעניינה של ציפי לבני? כלומר, איך העניין הזה עבד אצל ארי שביט? האם הוא ידע שאי שם ישנם תריסר אנשים שיש אופציה לגבות מהם עדות על ציפי לבני, אך הוא כבש את יצרו העיתונאי ולא פנה אליהם במשך ימים רבים - תוך המתנה לרגע "הנכון"? למה אני מתקשה לקנות את הסצנריו המפוקפק הזה? ועולה כמובן התמיהה כיצד זה שכל תריסר מקורותיו של שביט הם רעולי פנים? כיצד זה שאיש מהם אינו מוכן להזדהות? איך קורה צירוף המקרים הנדיר הזה שאתה פונה לגביית עדות מתריסר אנשים, ואין ביניהם אחד לרפואה - לפחות אחד - שמוכן להזדהות? עד כדי כך מפחידה ציפי לבני? ולמה, לעזאזל, ארי שביט מלעיט אותנו בהערכות אישיות מטעם תריסר המקורות אודות ציפי לבני? למה ארי שביט אינו נותן לנו להריח עובדה או שתיים לאישוש הדברים? לא אמירות כלליות. משהו קונקרטי שנוכל למשש. בעצם ברור למה ארי שביט חוסך מאתנו את העובדות: כי האוחז בתעודת עיתונאי, ארי שביט, לא סתם שוחח עם מקורותיו בשיחת טלפון חטופה של דקה ורבע. הוא הרי גבה מהם עדויות. וכשגובים עדויות, כך שמענו, מחתימים את העד על עדותו ולא פעם אף מזהירים אותו שעליו לומר את האמת, ואך ורק את האמת וכו' וכו'. כלומר, מעצם העובדה שארי שביט מקפיד לציין את אופן קבלת המידע כגביית עדויות - על כורחך אתה למד שמאמרו הוא במעמד של מסמך משפטי המוגש לבית המשפט, ולעזאזל הצורך להביא עובדות שמובדות. ועכשיו לא נותר אלא לשכנע אותי, שתריסר מקורותיו של ארי שביט אינם אלא אוסף תגובות של טוקבקיסטים, שלוקטו על ידו בחריצות בשבוע האחרון.