מי ישלם על "עופרת יצוקה"?

"מדברים על עלות של חמישה מיליארד שקלים" - העריך אבי את עלות "עופרת יצוקה" למשק הישראלי. גורמים במשך העריכו, כי נזקי המבצע למשק הם עשרה מיליארד שקלים. כיוון שצבאית, לא היה על מה לדון במהלך המבצע - עבר הדיון לפסים כלכליים. "רגע לאחר סיומו של מבצע עופרת יצוקה, נפתחת החזית התקציבית בנוגע לו: מערכת הביטחון הגישה אתמול למשרד האוצר את הערכותיה הראשוניות בדבר עלויות המבצע. ל-TheMarker נודע כי הדרישה היא יותר מחמישה מיליארד שקל. לשם ההשוואה, מבצע "חומת מגן" ב-2002 הסתיים בתוספת תקציב של שני מיליארד שקל, ולאחר מלחמת לבנון השנייה קיבל הצבא תוספת תקציב של 8.2 מיליארד שקל שנפרשה על פני כמה שנים". להשוואה, עלות מלחמת לבנון השנייה הייתה כאחד-עשר מיליארדי שקלים - כיוון שהייתה ארוכה מאוד. היה ברור, שהדיון הכלכלי נמצא על ספנו. במהלך "עופרת יצוקה" צרך צה"ל אלפי שעות טיסה ואמצעי לחימה בכמות גדולה ביותר. בנוסף, גיוס עשרות אלפי חיילי מילואים משמעותו הוצאות אדירות. כך, מונחת כבר עתה לפתחנו סוגיית הנשיאה בעול המלחמה. במלחמות קודמות הטילה הממשלה מלוות ומיסים, שהשיתו את מרבית עלויות המלחמות על האזרחים. אך הנוהג נפסק. משרד האוצר אינו מוכן להעביר כסף למשרד הביטחון - כיוון שלפי ועדת ברודט, מקבל משרד הביטחון חמישים מיליארד שקלים בשנה - כולל הקצאה להוצאות בלתי צפויות; ואת "עופרת יצוקה" יש לראות כבלת"ם. ראש הממשלה הכריע, שמשרד הביטחון יקבל כבר עתה שלושה מיליארדי שקלים, והשאר יידון אחר כך. כלומר, למרות שאין למדינה תקציב (ולכן, האוצר יכול להוציא כל חודש רק אחת חלקי שתים-עשרה - כשמונה אחוזים - מתקציב המדינה לשנת 2008), תימשך החגיגה במשרד הביטחון. במצב הזה כדאי לצה"ל ולמשרד הביטחון להגדיל את עלויותיהם במלחמה. בה בעת מעכבים כעת את תשלומי התמיכה למוסדות, וגם הפיצויים למי שבתיהם נפגעו במלחמה אינם מגיעים בינתיים. הם - שלא כמו משרד הביטחון - יכולים לחכות. ויש לי הצעת ייעול: "עופרת יצוקה" היה מסע בחירות היקר והמרשים ביותר בתולדות המדינה; אם כך, ישלמו אהוד ברק וציפי לבני את עלותו מקופותיהם.