מהשיחה הראשונה אתה מתרשם, מההתנהגות שלו אתה מתחיל לדאוג, וכשאתה קורא אותו אתה מתרחק, ההבדל העצום והסתירה המהותית בין מה שליברמן אומר למה שהוא כותב במצע הבחירות אינם ידועים לכלל הציבור, כי ברובנו מתעצלים לקרוא את התוכניות המוצעות ומסתפקים בגזרי עיתון ובאמירות שמופרחות לאוויר הבחירות, וזה בעצם הגורם המרכזי לאכזבות הקשות שהציבור חווה בעשור האחרון ממנהיגיו, במערכת הבחירות יורד גשם של הבטחות ואמירות שנעימות למשמע אוזנינו, וכאשר נבחרינו מתחילים בפרק העשייה הם מיישמים את האידיאל האמיתי שמנחה אותם.
ההתלהמות נגד הערבים לא מעידה על יכולת להנהיג עם, ואינה מעידה על כישורים מופלאים שבגינם ראוי מנהיג להגיע לגדולות, קללות והתלהמויות בדרך כלל מייצגות אנשים חלשים שאינם מסוגלים לבוא בטיעונים חזקים ומשכנעים כדי להציג מטרייה מסויימת, ולמרות דבריי אין אני טוען כאן שאין צדק במה שליברמן אומר, הטיעון הוא שליברמן אינו חושף את כל האמת כשהוא מציג את עצמו ומפלגתו בפני הבוחר, ואני אגע על קצה המזלג בשתי נקודות שמשוות בין אמירותיו הנחרצות מול הבוחר לכתוב במצעו.
"הסכסוך הערבי ישראלי אינו סכסוך טריטוריאלי אם כי הוא סכסוך דתי" טוען ליברמן בפני בוחריו, ואגב אני מסכים עם קביעה זו ואף היה לי חלק מסוים בזה שהוא הגיע למסקנה זו, אלא מה? ליברמן משתמש באמירתו זו רק למטרות התרסה נגד הערבים ובמטרה לזנק בסקרים, וכאשר פונים למסמכי החזון של ליברמן קרי מצע המפלגה המחייב, שם קוראים בתוכניתו הראשונה את תוכנית הקנטונים ולאחר מכן ניסח את חזון חילופי שטחים מאוכלסים, שמנקודת מבט של יוסי ביילין ותומכי הקמת מדינה פלשתינית במערב הירדן, ובעיקר אם קוראים אותה בצורה אובייקטיבית, היא נראית מקובלת ואף מייצגת את הקו האידיאולוגי שלהם, רק שזה הוא החזון של ליברמן שלפני רגע אמר כי הסכסוך הישראלי ערבי אינו סכסוך טריטוריאלי אלא סכסוך דתי, שהרי אם כך הדבר גם לפי ראייתי מה יועילו חילופי השטחים המאוכלסים או מסירת כל שטח ובכל שיטה לסיום הסכסוך, שמי יודע את מושג "ארד' אלאיסלאם" מבין שהמוסלמים לא יפסיקו את מאבקם על שטחים שבעיניהם הם שטחים מוסלמים עד שיחזירו אותם לידיהם ועד הגרגיר האחרון.
אז מה פספס ליברמן בדרך בין האמירה שלו לבין הכתובים שלו, או שבעצם אנחנו אלה שמפספסים וליברמן רק אומר את הדברים כי אנחנו אוהבים לשמוע אותם, והוא בכלל מתכוון להיפוכו של דבר?
אמרנו אולי זו מעידה חד-פעמית והוא לא התכוון? אך בשבוע שעבר בכנס ירושלים ליברמן מציג עמדה שאחזה בה מפלגת העבודה ושכנותיה משמאל שנים רבות:
"שיפור הכלכלה יסייע בפתרון הטרור" הוא אמר, ושוב אנחנו מתבלבלים ולא מבינים מה פספסנו שאם הסכסוך הוא סכסוך דתי, אז מה הכלכלה תשנה? ולמה ליברמן משתמש בקו האידיאולוגי רק במקומות סגורים ולא מטמיע אותם בציבור כפי שהוא הטמיע דברים אחרים, מדוע ליברמן מסתיר את החזון שלו ומפריח סיסמאות שנעימות לאוזני שומעיו.
אמירותיו והצהרותיו של ליברמן יכולות לייצג אותי, שכן בחלקן הגדול נכתבו על-ידי במאמריי הרבים, רק ההבדל שאני כותב את האמירות עם במת דיון ונימוקים מעמיקים לכל אמירה ואמירה, ולא רק ככותרת לעיתון או לכנס בחירות, והחמור בליברמן שאינו מתכוון למה שהוא אומר והחזון שלו מנוגד בתכלית לאמירותיו כפי שנימקתי לעיל, ואלה הדברים הבולטים מבין הסתירות שיש בין אמירותיו וכתוביו של ליברמן.
