היטלר הצליח לכבוש את אירופה - מהחוף האטלנטי במערב ועד לנהר הוולגה במזרח - ולשלוט בה בכוח מינימלי, על-ידי הפיכת עמי הארצות הכבושות למשתפי פעולה איתו, כשהסתמך על מערכת תעמולה התקפית שכמוה לא הייתה בעולם. הייתה זו מערכת שנבנתה על הסתה פרועה נגד היהודים, שנקלטה טוב אצל ההמונים הנבערים של העמים ששועבדו. תלמידיו הערבים של היטלר, שהמשיכו להזדהות איתו גם לאחר שהובס, העתיקו את המרשם המנצח - למלחמתם נגד ישראל והעם היהודי. הניצחון הישראלי במלחמת לבנון הראשונה הפך למפלה אחרי שהם ניצלו עד תום את הטבח בסברה ושתילה. גם אז שר הביטחון לא הבין לאיזו מלכודת הוא נכנס ברגע שנתן לסוכן סורי בראש הפלנגות הלבנוניות "לעשות סדר" במחנות הפליטים הפלשתינים. אלא שאף אחד לא הפיק לקחים מכך.
שר הביטחון הנוכחי, שהיה שר ביטחון וראש ממשלה באינתיפאדה של אוקטובר 2000, לא הבין את כוחן של "תמונות זוועה" שהפיצו הערבים על מעשי צה"ל - לגיוס דעת קהל עולמית נגדנו, כדי לקשור את ידי הצבא מהפעלת הכוח הדרוש למיגור האויב. אחרי שתמונת זוועה של "צעיר ערבי" עם ראש מפוצח ושותת דם מתחת לאלה של שוטר ישראלי פורסמה בניו-יורק טיימס, אך מייד הוכחה כמזוייפת על-ידי יהודי אמריקני, הופיע סרטון הטלוויזיה של פרנס-2 עם "רצח הילד מוחמד א-דורה" ודיווח עיתונאים על "מכונות הירייה של צה"ל שהפכו את הילד למטרה". בעקבות גל ההסתה הארסית שזה עורר בעולם, ציין דוח השופט אור, כי זה מה שהוציא את הצעירים הערבים להתפרע בצומת ואדי ערה ולהרג 13 מהם. כשאהוד ברק קיבל תחקיר מקצועי שהזים את עלילת הדם, הוא לא הבין שתפקידו המיידי היה - למצות עם מפיצי העלילה את הדין, ולהפוך להם את הקערה על פיה. במקום זה, הוא העדיף שהילד יהפוך לאייקון מוביל בגיוס שאהידים מכל העולם למלחמה בישראל ובעם היהודי.
כשלאחר זמן, אימץ מנהל לשכת העיתונות הממשלתית את ההוכחות על זדוניות עלילת הדם, הוא מצא מולו - לא פחות - אלא את משרדו של גלעד שר, שהיה נציגו של ברק במו"מ עם הפלשתינים (שהעניקו פרס מיוחד לצלם הנוכל של העלילה). אף אחד לא התרגש מהגילוי של מי שיצא להגן על "שמו הטוב" של מפיץ עלילת הדם. והוא לא היה לבד. פיליפ קרסנטי - פטריוט יהודי מפריס, שיצא נגד מסע ההסתה של "רצח מוחמד א-דורה" בטלוויזיה הצרפתית - זכה לעלבונות והתנכלויות מצד הממסד הישראלי, ובמאמר ב"מקור ראשון" מיום 30.1.09 חשף כמה שמות מעניינים: ניסים זווילי שגריר ישראל בפריס, דניאל שק שהחליף אותו (והאשים את קרסנטי כמגן על "תיאוריות קונספירציה"), דניאל הלוי גויטשל האחראי לתקשורת בשגרירות בפריס, יגאל פלמור הדובר מטעם משרד החוץ, ולבסוף - שרת החוץ ציפי לבני, שפטרה אותו במילים - "נו טוב, קורה לפעמים שאנו הורגים ילדים, כך שזה לא מועיל לישראל להעלות שוב את הנושא". אני יכול להוסיף שורה של שמות מובילים מהברנז'ה התקשורתית (שניים מהם כבר התברגו לרשימות המועמדים לכנסת) ומחבורת "שלטון החוק", שהתגייסו נגד גילוי האמת על אותה עלילת דם, וכמובן - ממוסד דובר צה"ל, שעד היום לא מבין את תפקידו.
אז מה, מר ביטחון? אם שלחת חיילים למסע הרס והרג בעזה עם גיבוי כזה של גייס חמישי, לא הבנת שתספק לחמאס סדרה של תמונות שיופצו סביב העולם, במסע הסתה שיעלה על זה של "רצח מוחמד א-דורה"? ואם למדת משהו ממסע ההסתה הקודם, לא חשבת על אמצעים לסיכול מקדים למפולת מעמד ישראל בעולם? ואינני כותב את זה כ"חכם בלילה", שלאחר גילוי הטעויות שנעשו. ביום 3.3.08 וביום 10.6.08 פורסמו המאמרים שלי - "נקו את השטח" ו-"שלא תעזו לשלוח את חיילינו לעזה". תמציתם הייתה - במקום מבצע של "דם ואש", שמצטלם טוב לסרטוני הסתה נגד ישראל, לפרסם - לידיעת כל העולם - אולטימטום פשוט לחמאס: אם לא תחזירו מייד את החייל החטוף ולא תתחייבו להפסיק ירי על ישראל מתחומי שליטתכם, נטיל עליכם הסגר מלא ונקבע רצועה של 4.5 ק"מ מסביב לגבולותיכם (כולל "ציר פילדלפי") כ-CORDON SANITAIRE, בו לא תורשה נוכחות אנשים. איסור זה ייאכף על-ידי הפגזה ספוראדית של רצועת הבידוד, ממרגמות 120 מ"מ שיוצבו לאורך הגבול (סון טסו הסביר את הגיון שיטה זו כבר לפני 2,500 שנה). אם כתוצאה מכך יפיץ החמאס תמונות מתהלוכות נרות של "עזה ללא חשמל" - זה לא יעשה רושם על איש (ובתנאי שמישהו יעיר משנתו את משרד החוץ).
לא הייתי כותב את כל זה, אלמלא גם היום ניתן עדיין להשתמש בפתרון הנ"ל לחיסול השתוללות החמאס. אולי, אחרי ששילמנו בהרוגים, פצועים ונזקים של מיליארדי שקלים - עבור מהלך צבאי מרשים שנגמר במפלה אסטרטגית מבישה - יבוא שר ביטחון עם חשיבה מערכתית מינימלית, שיבחן ברצינות את האלטרנטיבה שהצעתי, וימליץ לממשלה על הדרך לתיקון השגיאות שנעשו, לפני שיחזור על האיוולת הקודמת.
