למרות דעתי בנושא מלחמת לבנון, אשר נוהלה באופן כושל בעיקר על-ידי דן חלוץ, באישורו של אהוד אולמרט, נראה לי כי אהוד אולמרט, היה ראש ממשלה טוב, והרבה יותר טוב מן התקופה בה כיהן כראש עיר, למשל.
לא ניתן להימלט מאותה מלחמה אשר נוהלה בצורה כה גרועה ומבישה, ולא ניתן להסיר את האחריות העליונה לגבי המלחמה, ממר אולמרט, אך משנשאר בתפקידו, הוא הוכיח יכולת יוצאת מן הכלל, במגעיו עם מנהיגי העולם, כושר פוליטי מעולה, רגישות לנושאים אשר מעולם לא הייתה לגביהם התייחסות כלשהי (ניצולי השואה ומתינות פוליטית ראויה לציון.
החשדות כלפיו, אשר החלו לצבור תאוצה, והתייחסות העיתונות אליהן, היו ביטוי נואל לרמתה הירודה של העיתונות בארץ, כאשר המידע המודלף מדי יום, היה פרי הבאושים של הדלפות משטרת ישראל, אשר אחראית במידה רבה מאוד, לפסטיבל השטנה והבוז אשר התחולל סביב ראש הממשלה.
איך ניתן לשכוח את פתיחת החקירות במשפט הידוע של משטרת ישראל, כי ההוכחות חזקות כמו בטון? אך באופן (לא) מפתיע, הבטון זקוק לחיזוק, ולכן עדיין נמשכות החקירות.
העיתונות אשר אינה מונעת משום שיקול ענייני או לאומי, התייצבה בשמחה בלתי מוסתרת למופע הקניבליזם, ואמצעי התקשורת התחרו על ה"מידעים" החדשים אשר התגלו בכל שעה-שעתיים.
בינתיים נמשכות כאמור החקירות, אולמרט יפרוש, איננו יודעים אל נכון, באם יוגש נגדו כתב אישום, אך דבר אחד יש לזכור: מדינת ישראל מתנהלת על-ידי חבורת אינטרסנטים, תאבי-כוח, אשר כל התנגדות לרצונם ומאוויהם, עשויה להוריד מכסאו כל ראש ממשלה. הבה נאחל לראש הממשלה הבא, כי כאשר יגיע תורו (והוא יגיע) לחוש את נחת זרועה של העיתונות, יהא זה באופן יותר אחראי ופחות מתלהם.
זכות הציבור לדעת (איזה תירוץ אינטלקטואלי) אינה מקנה לעיתונות זכות להתעלם מן הגבולות הברורים של עבודה עיתונאית מקצועית, ולגלוש בקלילות אל עבר הנורמות הירודות ביותר של עיתונות צהובה, אני ממש לא מקנאת במתמודדים!
