גילוי נאות - התנגדתי למבצע "עופרת יצוקה" לפני שהחל הואיל והיו לי ספקות קשים ביחס לניהול מלחמה על-ידי הממשלה בהרכבה הנוכחי וכל זאת בתקופת בחירות. היה ברור מראש, שזמן קצר לאחר תחילת המבצע יישמעו הטענות הרגילות על פשעי מלחמה ומיצוי ההישגים ועל פגיעה לא מידתית באזרחים ושוב המלאכה לא תושלם ולא תושג הכרעה.
כמו-כן, היה ברור שכל מהלומה שלא תשבור את החמאס מבחינה צבאית משמעה תבוסה שלנו ואין לי אלא לצטט מה שכתבתי במהלך המבצע: "אם רוצים להכריע את המלחמה יש צורך והכרח בכיבוש רצועת עזה כולה. אין משמעות הדבר הפלת שלטון חמאס כשם שכיבוש שכם וג'נין במהלך מבצע חומת מגן לא גרם לכך שהחזרנו את הממשל הצבאי לערים אלו, או שמנענו המשך תפקוד מוסדות הרשות הפלשתינית שם. כיבוש מלא נדרש לצורך שבירת כוחו הצבאי של החמאס. אם מטרה זו לא תושג נחלנו תבוסה נוספת בעימות והלקח יילמד בכל רחבי המזרח התיכון והתוצאות צפויות להיות הרות אסון".
התוצאות מתברר כבר היום, הן באמת הרות אסון, וממשלת אולמרט-לבני-ברק הצליחה להנחיל לישראל מפלה נוספת חמורה לא פחות מזו שנחלנו במלחמת לבנון השנייה. כיום אנו קוראים כי ישראל כבר נענתה למעשה לכל דרישות החמאס בקשר לשחרורו של גלעד שליט. לא זו בלבד ששחרורו של גלעד יעלה לנו במחיר שפך דם גדול יותר בעתיד, הוא גם מבטיח סופית את נצחונו של החמאס בזירה הפנים פלשתינית.
כותב היום בהארץ
אבי יששכרוף: "עסקת שליט תוביל לשחרור מאות אסירים פלשתינים, בהם כאלה שנשפטו למאסרי עולם. האירוע יזכה לסיקור נרחב בכלי התקשורת הפלשתינים, הערביים והבינלאומיים וימשיך את מצעד הניצחון של החמאס שהחל ביום שלאחר סיום המבצע בעזה. המסר שייקלט בציבור הפלשתיני, בדומה לאופן שבו תפס את ההינתקות, הוא כי דרכו של החמאס, "ההתנגדות", יעילה מדרכה של הרשות הפלשתינית ועבאס - דרך המו"מ. חטיפת חיילים ישראלים נוספים כבר עתה נחשבת לדרך היעילה ביותר להביא לשחרור אסירים".
אכן איני רואה כיצד יכולים הפלשתינים להסיק מסקנות אחרות. לו הייתי פלשתיני לא הייתי מתרשם מהצהרות הכזב של שר הביטחון המהולל, ללא הצדקה, על המכה המכאיבה שקיבל החמאס. אנו רואים כי החמאס שב לזירה ובגדול והצליח, למרות פער עצום ביחסי הכוחות, להנחיל לנו מפלה נוספת. איני מבין מדוע רוצה נתניהו את ברק כשר ביטחון בממשלתו. אם להסתמך על מבצע "עופרת יצוקה" הרי שברק לא הוכיח מיומנות עדיפה על עמיר פרץ, והשרה לבני הוכיחה שוב שיכולת ההנהגה שלה במצבי משבר היא אפסית.
הן לבני והן ברק לא עמדו על כך שיש להמשיך במבצע עד להכרעה צבאית וקרוב לוודאי הם יאשרו את תנאי הכניעה לחמאס בעסקת שליט. מחר מוטלת על כל אחד החובה לברר לעצמו אם הוא עדיין מוכן להפקיד בידיהם את האחריות העליונה.
