נזקי גוף נגרמים מסיבות שונות ורבות. אינם דומים השיקולים שייעשו במקרה של תגמול שיקבל ניזוק עקב נפילה במדרכה לשיקולים שייעשו במקרה של נזק גוף שייגרם בעבודה. ואין שניהם דומים לשיקולים של נזק גוף במקרה של תאונת דרכים.
המאפיינים המייחדים תגמול בגין תאונת דרכים הם כמה במספר. הינה רק הבולטים שבהם. כך למשל, רכיב הכאב וסבל שפעמים בנזקי גוף אחרים יכול להיות דומיננטי מאוד ובסכומים גבוהים בהתאם להצגת כאבו וסבלו של הניזוק, הרי שבתאונת דרכים ניתן הוא לחישוב אריתמטי מדוייק כבר בראשית ההליך ולפיכך צפוי הוא מראש ולא ניתן למיקוח.
עניין חשוב ביותר בנזקי גוף הוא קביעת אחוזי הנכות על-פיהם ייקבע מהו הסכום הכספי שישולם לניזוק. כאן יש לציין, כי בעוד בנזקי גוף אחרים כל צד מביא חוות דעת רפואית מטעמו, בתאונת דרכים מתמנה המומחה על-פי רוב על-ידי בית המשפט והוא זה שקובע את נכותו של הנפגע. במקרה של תאונת עבודה בה נקבעה נכותו בטרם עת על-ידי הביטוח הלאומי, תהיה נכות זו קובעת לעניין חישוב נזקו של הנפגע.
במקרים בהם הנפגע טוען לפגיעות רב-מערכתיות, עליו לשכנע את בית המשפט בכך שנכותו נגרמה מפגיעות שונות לדוגמא: אורטופדיות, נוירולוגיות, נפשיות ועוד כיוצ"ב. מלאכת השכנוע אינה קלה ובדרך-כלל לא ייטה בית המשפט בנקל למנות מומחים רבים בכל תחום שהניזוק טוען לו, נדרשת כאן הוכחה לכאורה על קיומה של פגיעה.
כמובן שכאן נכנסת מיומנותו של עורך-דין ושליטתו בחומר והוא זה אשר תפקידו לשכנע את השופט בנחיצות מינוי המומחים. ככל שיצליח בכך, כך ייטב ללקוחו. למעשה, ככל שמתמנים יותר מומחים, כך גדלים סיכוייו של הנפגע ליהנות מאחוזים גבוהים יותר ובמילים אחרות - מתגמול כספי גבוה יותר.
קורה שתאונת דרכים נחשבת גם כתאונת עבודה כגון: אם התאונה אירעה בעת שהנפגע היה בדרכו מהבית לעבודה או מהעבודה הביתה. במקרים כגון אלה, הנפגע מגיש תביעותיו בשני מסלולים, האחד נגד חברת הביטוח מכוח חוק הפיצויים לנפגעי תאונות הדרכים, והשני תביעה לביטוח לאומי לקבלת דמי פגיעה ולהכרה כנכה נפגע עבודה במידה ואכן קיימת נכות עקב התאונה.
יש לדעת, כי הסכומים מתקזזים ביניהם, כלומר: כל מה שקיבל ו/או שיקבל בעתיד הנפגע מביטוח לאומי, יופחת מהמגיע לו בגין תאונת הדרכים. חישוב הקיזוז יכול להביא למקרים של אבסורד, בו הסכום המגיע מביטוח הלאומי מקזז את כל הסכום המגיע מחברת הביטוח וכך יוצא שהנפגע אינו זכאי לשום סכום בגין פגיעתו בתאונת הדרכים.
במקרים אחרים שאינם מעטים, בתאונות דרכים שהן גם תאונות עבודה, מוצעים לנפגע סכומים נמוכים מאוד. הנפגע בדרך-כלל לא מבין מדוע, שכן סבור הוא שאם נפגע קשה בתאונה, ודאי יהיה זכאי הוא לסכום גבוה כגודל פגיעתו.
כאמור, הנפגע צריך לקחת בחשבון, שהסכומים הנמוכים המוצעים לו, הם לאחר שבוצע הקיזוז של הכספים שמקבל ושיקבל בעתיד מביטוח הלאומי. בעניין זה חשוב להזכיר, כי סעיף 330(ג) לחוק הביטוח הלאומי קובע, שבמקרה של תאונת דרכים, שהיא גם תאונת עבודה ובתנאי שהנפגע הודיע תוך זמן סביר לביטוח הלאומי על הגשת תביעתו נגד חברת הביטוח, אזי במקרה כזה מבטיח הנפגע לעצמו שיהיה זכאי לפחות ל-25% מסך הפיצויים שנפסקו באותה תביעה, גם אם תיבלע תביעתו ברובה הגדול או כולה על-ידי תגמולי הביטוח הלאומי שיקבל עקב תאונה זו. עובדה זו אינה ידועה לרבים וכך מחמיצים הם זכות אשר קיימת להם ושערכה רב.
לסיכום: עריכת תחשיב הנזק צריכה להיעשות בד-בבד, תוך סימולציה מלאה עם תגמולי הביטוח הלאומי שנתקבלו בעבר או שיתקבלו בעתיד ואין הדבר פשוט למי שהדבר אינו בתחום מומחיותו, פעמים הדבר מצריך עריכת חישובים אריתמטיים מסובכים וכל טעות בהן תקטין את תגמולי הנפגע בסכומים שיכולים להיות ניכרים.