דומה שמאז רימה אריאל שרון את מרכז הליכוד ובעקבות כך את בוחריו וביצע את הגירוש והחורבן בגוש קטיף וצפון השומרון, הפנים סוף סוף הבוחר הישראלי את המסר וביטל את הבחירה במפלגה זו או אחרת מכל וכל. מעתה, הבוחר הישראלי בוחר בגוש של מפלגות כשהוא מחזק או מחליש פלג זה או אחר באותו גוש על-פי צו מצפונו. הדבר מבטיח חישוק כלשהו על צוואר המפלגה הגדולה בגוש הנבחר, לבל תשוב לפקוד אותנו אותה רמייה אסונית.
מפלגת הליכוד בראשות בנימין נתניהו תרכיב ככל הנראה את הממשלה הבאה כשידיה ורגליה כבולות לקווי היסוד שיוסכמו על דעת כל מפלגות הקואליציה. במקום חוסר האונים של הבוחר לאחר הצבעתו, יעמדו חברי הקואליציה האחרים כחומת מגן בפני סטיות הנוגדות את מצעי מפלגות הקואליציה, ובכך ישמרו על הבוחר. אומנם גם כאן יכול ראש הממשלה להישען על קולות האופוזיציה בהצבעה מסוימת, אלא שאז הוא כורת את הענף עליו הוא יושב ובהצבעת אי-האמון הראשונה שתזדמן - הוא יודח.
משום כך אין יותר ערך למספר המנדטים שקוששה מפלגה זו או אחרת. מה שקובע הוא מספר המנדטים הכולל של הגוש שיכול להרכיב ממשלה. במצב הנתון היום, גם אם קדימה הייתה מקבלת ארבעים מנדטים עדיין יחסרו לה קולות חברי הכנסת הערביים שהודיעו מראש שלא יתמכו בה. ולכן כל הדיבורים על כל מיני אפשרויות שיציבו את ציפי לבני במשרד ראש-הממשלה, הינם דיבורים שאין להם על מה שיסמוכו ויישארו במסגרת דברים בטלים ואכמ"ל. לא רוטציה ולא מוטציה!
לפיכך, המנצח הגדול של הבחירות הללו הוא הבוחר הישראלי שלמד את הלקח, בחר את הסחורה ממעמקי המדפים ולא התפתה למוצר זה או אחר שניסו למכור לו. הפעם, הבוחר הישראלי בחר למלא סל מלא ובו מגוון שלם של אשר חשקה נפשו. היצרנים למיניהם באותו סל תלויים האחד ברעהו ועצמאותם קופדה. ככה ייעשה ליורשי אריאל שרון מהיום והלאה ועד שהאיום לצפצף על הבוחר לא יוסר בחוק שיסדיר זאת, מובטח לנו דפוס ההצבעה הבטוח הזה.
מפלגת העבודה שולחה למדבר התנהגות הבוחר הישראלי החזירה את הסומק ללחיי הדמוקרטיה. הבוחרים לא היססו לחצות קווים ישנים ומעופשים ממפלגה למפלגה כשכל כוונתם כּוּוְנָה לעבר הגוש הרצוי. כך הצביעו בוחרי "מרצ" ו-"העבודה" במפלגת קדימה וריסקו את מפלגות האם שלהם, וכך בחרו ליכודניקים שרופים ב"ישראל ביתנו" ומנעו מהליכוד ניצחון מפלגתי מוחץ. כך עקף הבוחר התמים לשעבר את שרירות ליבם של אנשי השררה שמעלו בעבר באמונו והתוצאה מהפנטת.
הבוחר הישראלי הנבון שלח את מפלגת העבודה אל המדבר הפוליטי על שבניגוד לדרכה הסוציאל-דמוקרטית, חברה למפלגת קדימה בעבור חופן כיסאות מרופדים. באותה נשימה השליך הבוחר הנבון הזה את את מרצ בעקבות העבודה עם "נביאיהם" דוד גרוסמן, א.ב. יהושע ועמוס עוז, על דבקותם במהלכים מוכחים בנפסדותם. הניסיון של "מרצ החדשה" לבטל את מפלגת העבודה היה בעוכרי שתי המפלגות שככל הנראה יתאחדו לחמולה קטנה חסרת כל השפעה בכנסת ישראל. כך נאה וכך יאה.
