הגיע הזמן: משטר נשיאותי או בחירות אזוריות!

בשנת 2007 הגישה הוועדה הציבורית בראשה עמד נשיא האוניברסיטה העברית פרופ' מנחם מגידור, את המלצותיה לנשיא המדינה. בוועדה היו חברים למעלה מ-70 חברים: מומחים בתחום מדעי המדינה ושיטות בחירה, ואליהם הצטרפו אישי ציבור, שרים וחברי כנסת לשעבר. מסקנות והמלצות הוועדה מציעות רפורמה יסודית בכשלים הבסיסיים האופייניים לשיטת הממשל והבחירות בישראל, תוך תשומת לב והתחשבות במאפיינים המיוחדים של החברה הישראלית. הנושאים בהם טיפלה הוועדה: 1. שיטת הבחירות לכנסת. 2. מבנה והרכבת הממשלה. 3. עבודת הממשלה והליך התקצוב. 4. עבודת הכנסת. 5. מפלגות. הוועדה המליצה למערכת הפוליטית לשקול לעבור לבחירות אזוריות: 60:60 עם נציג אחד מכל אזור. (הצעה ברוח זו מונחת כבר על שולחן ועדת חוקה, חוק ומשפט). הבחירה האזורית תגדיל את הקשר בין הבוחר לנבחריו (עקרון האחריותיות) תעודד יציבות על-ידי יצירת גושים פוליטיים גדולים יותר, תאפשר מידה סבירה של ייצוגיות של קבוצות מיעוט, תביא פתרון לקלקולי שיטת הפריימריז ותעודד כניסת כוחות איכותיים וחדשים למערכת הפוליטית. הוועדה המליצה לבחון ולדון בעתיד במשטר הנשיאותי, על-פי המודל הצרפתי, בהתאם למציאות הפוליטית. המשבר הנוכחי דורש לדעתי להעלות שוב ובדחיפות את הצעת המשטר הנשיאותי על סדר היום הלאומי. הוועדה הציעה עוד סידרה ארוכה של הצעות והמלצות: צמצום מספר השרים וסגני השרים, תקציב מדינה דו-שנתי, הקטנה דרמטית של התקנות בתקציב משרדי הממשלה, הגבלת חוק ההסדרים, הקמת מועצה לענייני חברה וכלכלה, הקטנת מספר הוועדות בכנסת והגדלה משמעותית של צוותי העבודה המקצועיים שליד הוועדות. כן ממליצה הוועדה על תיקון חוק מימון המפלגות. תוצאות הבחירות האחרונות הביאו את ישראל אל פי תהום. הממשלה החדשה שתקום בקרוב תתחיל לספור את ימיה מהיום הראשון להקמתה. המילה יציבות שלטונית הפכה ממילת גנאי, בעיני מצדדי הדמוקרטיה הפרלמנטרית, למילה נרדפת לעתידה הקיומי של מדינת ישראל. לא פחות. האתגרים איתם צריכה להתמודד המערכת הפוליטית החדשה הם אדירי מימדים ורק מערכת יציבה וחזקה שתכהן ותמשול 4 שנים מלאות תוכל להם.