שמאלני כבש את ראשות המפד"ל

אדם שבדעותיו הוא משתייך לשמאל הקיצוני בישראל, התברג לתפקיד של ראש המפד"ל, תוך הסוואת עמדותיו הפוליטיות באמצעות תואר פרופ' למתמטיקה וכהונה מכובדת של רב, שהסיחו את הדעת מהעיקר. אמנם הוא מחושק שם כהוגן על-ידי אורי אורבך וזבולון אורלב, אך המיקום היוקרתי הזה שהיה אמור על-פי רצון הבוחר להיות מאויש על-ידי איש ימני, מיואש על-ידי איש השמאל. ומדוע נאמר "מחושק"? הרי מדובר בראש סיעה! ובכן, האיש חלש, נכנע, מתפתל, מסתגל, וזה כלל לא סותר ולא מפריע לו להיות פרופסור מוכשר ככל שהוא, ורב נערץ אצל קבוצתו בחיפה. הא ראיה, שאמירותיו הפוליטיות הראשונות - טעונות הכחשה, בהתאם להכוונה האופפת אותו, מכוונת אותו, ומתווה לו את הדרך בתלם הימין. על-פי כריש הודיה-חזוני במקור ראשון מיום 12.2.09, דניאל הרשקוביץ הפתיע את חבריו בבית היהודי והצהיר ביום ג', 9.2.09 כי מפלגת הבית היהודי לא שוללת אפשרות לחבור ללבני. זמן קצר לאחר מכן הוא "תיקן" והבהיר כי כוונתו שונה מאמירתו, ובעצם מדובר בהצטרפות מותנית ללבני - שתתרחש רק במקרה שלבני "תחזור למקורותיה עליהם גדלה כבת למשפחה הלוחמת", ובין היתר, תכלול במצע של קדימה התנגדות להקמת מדינה פלשתינית, כי רק אז, בהיות קווי היסוד של קדימה תואמים את מצע המפד"ל - תיתכן אפשרות כי מפלגת הבית היהודי תתמוך בה. צריך להבין, מדובר באדם שההיגיון הוא המקצוע שלו, ורק כך צריך לשפוט את דבריו. המדען יסטה מההסקה הלוגית של הדברים - מתוך טעות, או מתוך שיקולים זרים, כגון - לחץ. ובענייננו - הלחץ בא מחבריו לסיעה. הכשל הלוגי ברור, כי מה לו לומר שאם ציפורה לבני תתנגד להקמת מדינה פלשתינית ותתאים את מצע מפלגתה לקווי היסוד של המפד"ל, אז הוא יחבור אליה? וכי זה לא ברור מבלי לומר מילה? והיה אם אחמד טיבי, ולא ציפי, ישנה את דרכו - זה לא יקרה?!... כלומר, הפרופסור לא אמר כלום... אלא שלפני ה"תיקון" - שאינו מתקבל ונדחה, יש אמירה ברורה וחשובה: ראש מפלגת הבית היהודי רוצה לתמוך בקדימה, וזאת למרות שעל-פי מצע קדימה - יש הסכמה להקמת מדינת טרור פלשתינית לאורך מדינת ישראל, ואילו במצע המפד"ל יש התנגדות מפורשת ונחרצת לכך. עניין נוסף טעון הבהרה: יכולה לעלות טענה כי אין זה מתאים לבדוק בציציותיו של האיש, שהוא מכובד משכמו ומעלה, בהיותו רב ופרופסור. ובכן, כך היה המצב, אולי, כל עוד לא נכנס לשדה הפוליטיקה, אולם לאחר שבחר את דרכו כדמות פוליטית - כללי המשחק כלפיו השתנו באחת, והכבוד שהורעף עליו לפני כן - ראוי שיימוג, ולא יכהה כהוא זה את המעקב ואת הביקורת. מעתה והלאה, כל מה שיאמר - ייבחן תחת זכוכית מגדלת, ואפילו אם יתגלע לו סכסוך פנימי פרטי - זה יהיה נחלת הציבור לדעת, לבדוק, לדוש, בכל דבר ועניין הקשור אליו כדי שאפשר יהיה לעמוד על עמדותיו, דעותיו, מוסריותו, השקפת עולמו, ואפילו מצב בריאותו.