אוסטיאופורוזיס ובריחת סידן

1. הטענה: ניתן לקבל ויטמין D גם מאכילת מוצרי מזון שונים ובכמות גדולה. לא נכון. אנו מייצרים ויטמין D בעקבות חשיפה לקרני השמש. הוא אכן נמצא, אם כי בכמות קטנה, בעיקר בדגים שמנים, ביצים ובחלק ממוצרי החלב בעקבות העשרה. כאמור, מדובר בכמות זניחה. לדוגמא, על-מנת להגיע לצריכה מומלצת, יש לשתות מעל ל-10 כוסות חלב מועשר ביום, דבר שהוא כמובן לא מעשי.

2. הטענה: יש ליטול תוספי מזון כגון סידן וויטמין D באופן אוטומטי מגיל מסויים. לא מדויק. יש לצרוך כמות טובה של סידן בכל גיל, ובעיקר בגיל מבוגר או לאחר חידלון ווסת. עדיף לקבל סידן ממקורות תזונתיים ואם זה לא אפשרי או לא טעים, מומלץ ליטול תוספים שניתנו על-ידי הרופא ולבצע מעקב מסודר אצלו. נטילה לא מבוקרת של כמות גדולה של סידן עלולה לגרום לעודף סידן בגוף. הסידן העודף מצטבר בעיקר בשתן ועלול לגרום לאבנים בכליות.

3. הטענה: גברים אינם סובלים מאוסטיאופורוזיס.

לא נכון. על כל שלוש נשים יחלה גבר אחד באוסטיאופורוזיס. יתר על כן, בגיל מבוגר, התמותה כתוצאה מנפילה ושבר בצוואר הירך בשנה הראשונה שלאחר השבר, גבוהה יותר אצל גברים מאשר אצל נשים.

4. הטענה: מחלת האוסטיאופורוזיס גורמת לכאבים.

לא נכון. הכאבים נובעים משברים הנגרמים ביתר קלות בשל המחלה. מיעוט עצם כשלעצמו אינו גורם לכאבים.

5. הטענה: ביצעו פעילות גופנית באופן קבוע מאפשרת בניית עצם ומחליפה את הצורך ליטול תוספי מזון כמו סידן וויטמין D.

לא מדויק. פעילות גופנית מעלה מעט את מסת העצם אך בעיקר מחזקת את שרירי הגוף ובכך תורמת לבריאות השלד. עם זאת, פעילות גופנית אינה מייצרת סידן או וויטמין D ולכן גם אינה מהווה להם תחליף.

6. הטענה: נטילת תרופות לאוסטיאופורוזיס מבטלת את הצורך בסידן וויטמין D.

לא נכון. מדובר בטעות שכיחה ומצערת. התרופות הניתנות במרשם רופא יוצרת התערבות בשיחלוף העצם, אך אינן מבטלות את הצורך ליטול סידן וויטמין D במקביל. הסיבה לכך היא פשוטה - התרופות אינן מכילות סידן או ויטמין D ואלו נדרשים על-מנת לסייע לבניית העצם ותחזוקתה. יתרה מזאת, ללא סידן וויטמין D במקביל, יעילותן של תרופות מרשם פוחתת.

7. הטענה: בדיקת צפיפות מומלצת כבדיקת סקר קבועה לכולם מעל לגיל מסויים. נכון. מומלץ שנשים מעל לגיל 60 וגברים מעל לגיל 70 יבצעו את הבדיקה. מדובר בבדיקה פשוטה ולא יקרה והיא עוזרת לנו להעריך את הסיכון לשבר ומכוונת החלטות בדבר הצורך בטיפול זה או אחר.

ניתן לאבחן אוסטיאופורוזיס על-ידי בדיקת צפיפות עצם. חשוב לדעת כי בדיקה זו, כמו כל בדיקה, הינה בעלת מגבלות טכניות ולכן אינה מהווה מדד בלעדי לאבחון. כאמור, שבר במיקום אופייני שהוא תוצאה של פגיעת טראומה מינימאלית (כגון נפילה) "מספק" אבחנה כמעט וודאית של אוסטיאופורוזיס. הבדיקה של צפיפות העצם מבוצעת במקומות רבים בארץ ונמצאת בסל הבריאות עבור נשים - מגיל 60, ועבור גברים - מגיל 70. כמו-כן, לאנשים בקבוצות סיכון שונות שהוזכרו לעיל (כגון חולים העושים שימוש יומיומי בתרופות נוגדות דלקת המכילות סטרואידים). עלות הבדיקה אינה גבוהה (בין 100 ל-150 שקלים תלוי בקופה ובביטוח הקיים) וניתן לבצע אותה גם במימון עצמי. חשוב לבצע את הבדיקה רק אם הומלצה על-ידי הרופא, או אם הנבדק נמצא באחת מאותן קבוצות סיכון שצויינו. התוצאות המתקבלות מהבדיקה (שהיא מעין צילום שאורך מספר דקות) מחלקות את מצב העצם לשלוש קבוצות: 1. צפיפות עצם תקינה. 2. אוסטואופניה (מיעוט עצם). 3. אוסטיאופורוזיס - מיעוט עצם חולני. בדיקות נוספות שמסייעות לאבחן את מאזן הסידן, אך לא תורמות להגדרה של המטופל כלוקה באוסטיאופורוזיס הינן בדיקות דם ושתן לוידוא רמת סידן תקינה, ויטמין D, הורמונים ועוד.

ניתן לטפל באוסטיאופורוזיס במספר דרכים והן משלימות זו את זו:

1. אספקה סדירה וטובה של "אוכל לעצם" - הכוונה היא לספק לעצם את חומרי הבנייה להם היא זקוקה - סידן וויטמין D. שני אלו יכולים להגיע ממזון (מוצרי חלב, מוצרי שומשום (טחינה, חלבה), שקדים וסרדינים), או כתוספי מזון שאינם מחייבים מרשם רופא. עם זאת, חשוב להיוועץ ברופא לפני נטילתם על-מנת שלא לקבל עודף משני התכשירים האלה; 2. חשיפה נבונה לשמש - מסייעת בייצור ובבניית מאגרי ויטמין D בגוף. חשוב להקפיד על כללי חשיפה נכונים בכדי למנוע פגעים אחרים; 3. טיפול תרופתי - מתן תרופות שמשנות את מאזן פירוק ובניית העצם והוכחו כמונעות שברים. תרופות אלו מחייבות מרשם רופא; 4. הקפדה על ביצוע פעילות גופנית - פעילות גופנית כשלעצמה הינה גורם מסייע נוסף בחיזוק העצם, אך חשוב מזה היא מחזקת את שרירי הגוף באופן כזה שהנפילה, אם תתרחש, תהיה "נכונה" והסיכון לשבר יפחת; 5. שימוש באמצעי עזר שימנעו נפילות והתאמת סביבת המגורים של האדם. לדוגמא: מקל עזר (רצוי בעל 3 רגליים) או אפילו סילוק שטיח מדרכו של הקשיש יכולים למנוע מעידה ואף להציל את חייו. לסיכום, חשוב להבין כי מניעה של המחלה על-ידי קיום פעילות גופנית סדירה, חשיפה מבוקרת לשמש והקפדה על תזונה המכילה סידן המסייע לבניית העצם, היא הדרך הפשוטה להימנע מאוסטיאופורוזיס ולכן היא המומלצת ביותר. בגיל היותר מתקדם - הימנעות מנפילות אף היא יכולה להיות משמעותית ולכן יש להקפיד על סביבה בטוחה עבור אנשים מבוגרים.

למעשה, עצם היא רקמה שנמצאת במהלך כל חיינו בתהליכי בניה ופירוק. עם זאת, בגיל מסויים, תהליך הפירוק של העצם מתחיל לגבור על תהליך הבנייה. תהליך זה מתעצם עם הגיל, ואצל האישה מתגבר גם אחרי הפסקת הווסת. בתהליכי הפירוק והבנייה מעורבים חומרים רבים, ביניהם הורמונים שונים וסידן. הסידן עצמו חיוני ביותר לחיזוק העצם ולרוב מגיע ממזון עתיר בסידן כגון מוצרי חלב. חומר נוסף משמעותי בבניית העצם הוא ויטמין D. ויטמין זה הוא חומר שנוצר בגופנו כתוצאה מחשיפה לקרינה אולטרא סגולה מהשמש והוא חיוני לספיגת הסידן ממערכת העיכול. חסר בשני החומרים האלו הוא שכיח ביותר ומהווה גורם מהותי לפגיעה במבנה העצם ולהיחלשותה.