רובנו שמעו בוודאי על אותו משל הגורס כי "מיותר לקנות את כל הפרה על-מנת לשתות אך חלבה". אומנם אמירה זאת מכוונת בלצון ליחסים בין המינים, אך מאחוריה נחבאת אמיתה החורגת מכוונתה המקורית.
בימים אלו רבה הבוקה והמבולקה בנושא הרכבת הממשלה. סחרירנים מכל המחנות עמלים לטשטש דעתנו ולהביאנו להאמין כי ממשלה יציבה הינה אפשרית אך באם תחבור מפלגת קדימה לגוש הימין במתכונת זו או אחרת ולא היא. ישנם פנים לכאן ולכאן כולל ניואנסים לכל כיוון.
מצד אחד ניצב בנימין נתניהו השואף להקים ממשלה רחבה ככל האפשר והצדק בידו. האתגרים הניצבים בפני מדינת ישראל בארבע השנים הבאות הינם גדולים ועצומים ומחייבים סוג של תלכיד לאומי על-מנת לצלחם כראוי. מנגד ניצבות מפלגות העבודה וקדימה אשר כבר החליטו כי יישבו באופוזיציה, ובלעדיהן, אין ממשלה רחבה.
הפוליטיקה הינה אמנות האפשרי דהיינו, השגת האיזון בין הרצוי למצוי כאשר המצוי, העובדות כהווייתן הן המנתבות ברגיל התנהלות הפוליטיקאים. נתניהו צריך ממשלה רחבה, אך מה לעשות והדבר אינו (לכאורה) מסתייע בידו, זהו המצב העובדתי.
מפלגת העבודה בעבור נזיד עדשים הדברים פשוטים יותר באשר למפלגת העבודה. כותב המאמר המליץ כבר לפני כשנה למפלגה זו לחבור "למוסד לגמילה משחיתות", היא האופוזיציה, על-מנת לתקן דרכיה הנלוזות. לכל ברור כי מפלגת העבודה האידיאולוגית מכרה את תפארת עברה וסיכויי שרידותה העתידיים בעבור נזיד עדשים בכך שחברה לממשלת אולמרט עם הבחירות האחרונות ודבקותה בקואליציה לאחר מלחמת לבנון השנייה. מלחמה זו נתנה בידי אנשי "העבודה" הזדמנות פז, לנתק עצמה משלטון קלוקל ונהנתן, לשנס שורותיה באופוזיציה משך קדנציה או שתיים ולחזור לעמדת השפעה, רזה, אידאולוגית ונחושה יותר לאחר מכן כאשר משנתה הסדורה בידה. ניתן לומר כי לגבי העבודה "מוטב מאוחר מאשר לעולם לא", עדיין יכולה היא להשתקם במידה שתישאר באופוזיציה בקדנציה זו.
מפלגת קדימה בעבור שאר ירקות מפלגת קדימה הינה סיפור אחר לגמרי. מפלגה זו הוקמה כמפלגת "סידור עבודה" לכל כישלונר וזב חוטם מכל קצווי המערכת הפוליטית אשר ימיו נידמו כחלפו (אולמרט מקום 36 ברשימת הליכוד - זוכרים?). אלו הם כל אותם אשר אנו מכנים אותם בביטוי שהפך מכובס: "כלנתרים", אך למעשה ניתן לתייגם בפשטות כעריקים חסרי מצפון. אלו נטשו בתיהם האידאולוגים בעבור מקום מקלט, הרחוק ת"ק פרסה מכל אידאולוגיה למעט כיסאולוגיה וזאת בעבור משרות נחשקות כגון שרים, יושבי ראש ועדות כנסת, נשיאים ושאר ירקות. ניתן לאבחן בבירור כי האגו הנפוח, ההערכה העצמית המופרזת והמוגזמת או למצער גיל מופלג מדי לעומת כישורים מוכחים - הם שגרמו לדחייתם ממפלגות-האם והם שהדריכו עריקים אלו לחבור לקדימה. ברי, מעל לכל ספק, כי אידאולוגיה לא חיזקה ידם בצעדם זה.
פירות באושים מ"הארץ המובטחת" חבל כי כה רבים מתושבי מדינת ישראל, 1.2 מיליון בוחרי קדימה ליתר דיוק, הולכו שולל אחר מצג-שווא, אחר סחריר ציני אשר לש את מוחם של המצביעים להאמין כי הינם בוחרים "בארץ המובטחת". בעוד אשר בחרו בבאושים.
לגבי מפלגת קדימה הישיבה באופוזיציה מהווה לעג לרש. האופוזיציה (זה "המוסד לגמילה משחיתות" האמור) אינה יכולה לתקן את דרכי זו אשר הוקמה בחטא ודרכה לצון-עוועים. הישיבה באופוזיציה סותרת את מטרתם הבסיסית ביותר של המצטרפים אליה והיא "ג'ובים-ג'ובים תרדוף" כמו גם "מהר שלל חש בז". לפתע ימצאו עצמם כל רודפי התפקידים הנחשקים ממפלגה זו מקשטים את הספסלים האחוריים של הכנסת ומנסים להתחמם בזיוום של אחרים אשר תפסו מקומם, כדי ביזיון וקצף.
ציפי משחקת ברוגז מסבכת את המצב היא ציפורה לבני אשר ברור הוא מהתנהלותה משך 10 השנים האחרונות כי עובדתית גרידא, בכל האמור לכושר ביצועי, הרי היא חדלת אישים ואין צורך לפרט, הנתונים תומכים נחרצות בקביעה זו. אך יתרה מזו, ציפורה לבני נמצאה כפוליטיקאית מהזן החובבני, אשר השתלשלות המאורעות משך החודשים האחרונים מוכיחה זאת. דומה היא לכדורגלן אשר מתרוצץ על המגרש משך 90 דקותיו ו"כמעט" מבקיע, אך לעולם לא. למעשה, כשלה היא מהבחינה הפוליטית בכל אשר פנתה. דומה היא לאותה אחת מהקינדרגרטן אשר בובתה הנחשקת נלקחה ממנה והיא משחקת ברוגז. "היא לא תצטרף לקואליציה בראשות נתניהו". מה יש, מה קרה, האם ניתנה לה הבטחה אלוהית כי תקבל את ראשות הממשלה ולא, לא משחקים?
יוצא מכאן כי יותר מאשר ציפורה לבני הינה נכס עבור קדימה כפי שהייתה עד עתה, הרי הפכה היא כעת לנטל, אבן ריחיים על צוואר מפלגה זו לאחר תום מערכת הבחירות, בכך שגוררת אותה לישיבה באופוזיציה כנגד "אידאולוגיית הג'ובים" של חבריה. ציפורה מחזיקה בגרונם של כלל נבחרי קדימה למען גחמותיה האישיות. דומה כי האכזבה הנובעת מאגו מנופח ללא גבול אינה מתירה לה להודות כי הובסה ומכאן, כל שעליה לעשות, ואינה עושה, הוא להוציא את המיטב בעבור מפלגתה. שוב הוכחה לכישוריה הנחותים כפוליטיקאית אשר "אמנות האפשרי" אינה נהירה לה.
עריק פעם אחת - תמיד עריק טועים אלו אשר גורסים כי מוטב למפלגת קדימה לשבת באופוזיציה ולהמתין לכשלון גוש הימין בניהול ענייני המדינה. ראשית, גוש הימין ודאי יפתיע לטובה בניהול ענייני המדינה. שנית, מפלגת קדימה תתפורר בישיבתה באופוזיציה זמן רב לפני בחירות חדשות, תהיינה אלו מתי שתהיינה. גדולים הסיכויים כי מפלגת קדימה תקדים את גוש הימין בהתפוררותה וכך יוצאת המפלגה וחבריה קירחים מכאן ומכאן, הם כבר לא ישקמו עתידם הפוליטי לאחר אירוע כאוטי שכזה.
מהאמור לעיל מובן כי על נתניהו לתמוך ולקדם ב"הכרזות פוליטיות" את הרחבת ממשלתו, אך זאת יעשה מתוך ההנחה כי באם קדימה מבקשת לשבת באופוזיציה, שיבושם לה. שני יתרונות ברורים קיימים כאן עבורו.
ראשית- נתניהו לא יקבל 100 ימי חסד עם הצגת ממשלתו, נתניהו לא יקבל גם 10 ימי חסד. המדיה תנסה לתוקפו מיד עם היכנסו לתפקיד ראש הממשלה, בצדק או שאינו ככך. נתניהו הינו לצנינים בעיני חבורת פוחזי העיתונות אשר אינם בוחלים בכל תרגיל עיתונאי מסריח ובלבד שהטלת הבוץ על פניו תצלח בידם. מכאן שראוי לנתניהו ללא מפלגת קדימה בקואליצייתו בשלבים הראשונים לאחר הרכבת הממשלה, כאשר זמן זה ינוצל לליכוד השורות וקביעת סדרי ונוהלי עבודה בין השותפות הקואליציוניות בלא שחבורת ה'ברוטוסים' הקטנים מקדימה מתרוצצת בין הרגלים.
שנית- מפלגת קדימה תחל התפוררותה, לכל המאוחר, בכל זמן שבין מחצית השנה לשנה מישיבתה באופוזיציה. עריק פעם אחת, הינו עריק בנפשו לתמיד. בין חמישה לעשרה מבכירי קדימה צפויים לחצות את הקווים לעבר גוש הימין מאחר שגוש זה מהווה עבורם את ביתם המקורי, כאשר כבונוס מצורף הפעם גם תירוץ אידאולוגי לעסקה, המרכך והממתיק את המעבר. ומכאן מדוע חייב נתניהו לרכוש את כל הפרה (מפלגת קדימה) כאשר יכול הוא לקבל חלבה (פורשי קדימה) וזאת ללא המחיר העצום הנדרש ממנו תמורת צירוף קדימה בראשות ציפורה לבני?
חכם - עיניו בראשו נתניהו אינו צריך להיבהל מספיני העיתונות בדבר "ממשלה צרה", הבאים לאיים, ללא כל בסיס, מפאת ש"הנבואה בימינו ניתנה אך לשוטים", בכשלון ממשלתו, ובכך מנסים לקדם את צירוף קדימה לפני מועד השבעת הממשלה, כאשר בכוונתם, לאמיתו של דבר, כי מיד בתחילה תתקע זו מקלות בגלגלי הממשלה. גוש ימין מלוכד בעל 65 מנדטים אינו ממשלה צרה, הינו ממשלה המאפשרת יציבות במידה ומנוהלת נכון ובכך מבחנו של נתניהו. במידה שלא ישכיל לנהל ממשלת 65 ח"כים, לא ישכיל לעשות כן בממשלה רחבה, וההפך.
מכאן שהאפשרויות העומדות בפני נתניהו אינן כה קשות, נהפוך הוא. ממשלת גוש ימין בלבד תוכל לשלוט בצורה מיטבית. כל מנהל אופרציות גדולות יודע כי ככל שמספר המשתתפים בעלי זכות וטו (די-פקטו) גדול יותר מעל מספר מיטבי כלשהו (בדרך כלל 15 חברי הנהלה מהווים גבול עליון) כך הסיכויים גדלים באורח אקספוננציאלי לכישלון ניהולי. ממשלה רחבה בה נציגי מפלגות רבים מדי המושכים לכיוונים רבים מדי הינה אסון ניהולי ומכאן שלטוני.
אומנם קיימת האפשרות כי שותפות אינטרסים תנשים ממשלה רחבה, אך אין הדבר אמור באשר ליעילות ומשילות. חבירת הפורשים מקדימה לקואליציית נתניהו תרחיב את בסיס הממשלה כאשר כולם מתלכדים סביב המסד, הוא גוש הימין ההומוגני, בעוד שמחויבות נתניהו למינויים למשרות בכירות הינה בסדר גודל בינוני בלבד. גם צירוף קדימה כמפלגה הומוגנית בראשות ציפורה לבני אפשר שתהיה רצויה אך בתנאי כי צירופה יהפוך לעובדה זמן מסוים לאחר השבעת הממשלה ולא לפניה. המחיר שחייב יהיה להיות משולם כעבור זמן, יהיה נמוך משמעותית מצירופה לקואליציה לפני השבעת הממשלה.
