הניחו לציפי לבני

רדו מציפי לבני, הפסיקו לנדנד לה. מדוע ממשיכים ללא לאות להציק לה שתתרצה ותסכים להצטרף לממשלת אחדות בראשותו של נתניהו. וזאת באמצעות תירוצים מגוחכים כמו הגרעין האירני, המשבר הכלכלי והאבטלה הגואה. מדוע מסרבים להאמין ללבני שהבטיחה "פוליטיקה אחרת". היא הבטיחה ומקיימת, ייקוב הדין את ההר. לציפי לבני יש אג'נדה, בלשונה "דרך", והדרך הזאת מקדשת את כל האמצעים. "ה-דרך" זוהי לא סתם דרך, זוהי אוטוסטרדה לתפארת, סלולה היטב, עליה דוהרת מדינת ישראל לאובדנה. דרך שתחילתה באיוולת הסכם אוסלו, המשכה באסון ההינתקות, וסופה בהקמת מדינה פלשתינית, בחלוקת ירושלים ובנסיגה מן הגולן. זאת הדרך ואין בלתה. בעיניה של ציפי לבני "תהליך השלום" ושתי מדינות לשני עמים, חשוב יותר מכל נושא אחר למעט הרוטציה. אילו הייתה זוכה לכהן במשך שנתיים כראש ממשלת ישראל, "הפוליטיקה האחרת" שלה, כולל "הדרך" היו מושלכים לשוליים וממתינים לימים טובים יותר. קדימה לנקמה מתוקה היות שלדעת חסידיה של לבני ממשלתו הצרה והקיצונית של נתניהו גורלה נחרץ עוד לפני שנולדה, והיא תקרוס הרבה לפני תום הקדנציה שלה. היא תתרסק מהארטילריה הכבדה של אופוזיציה צמאת דם, שתהנה מרוח גבית של תקשורת שתשמח לפשוט את עורו של נתניהו. ואם למרות הכל, תצלח דרכה של ממשלת הימין הקיצוני, יגוייסו השתדלנים המתאימים, שישסו את ברק אובמה ואת מדינות אירופה בממשלת הימין החשוכה. היות שהמטרה מקדשת את כל האמצעים אצל "חובבי נתניהו", הם ייצאו במחולות כשממשלתו תקרוס, השמחה לאידו של "המזיע והנלחץ" תרקיע לשחקים, כשטובתה של מדינת ישראל לגמרי בשוליים.