יושב-ראש מפלגת הבית היהודי העלה הצעה (אשר גם נידונה במסגרת זו), והיא, כי חברי הממשלה שיתמנו, יתפטרו מהכנסת כדי לפנות מקום לחבריהם - לאלה שלא נבחרו על-ידי הבוחר, אלא דורגו ברשימה אחרי הנבחרים - ובכך יוגדל מספר הנהנים מהמשרות של חברי הכנסת + חברי הממשלה, לכל הפחות ב-30.
הטענות שהועלו נגד רעיון זה, נסבו בעיקרן על בזבוז הון עתק מהקופה הציבורית, והטענות בעד מימוש ההצעה היו כי לא מדובר בהטבות אישיות ובתפישת כיסאות, אלא ביעילות המערכת המדינית וכי ההצעה הועלתה על-ידי היושב-ראש בתום לב ומתוך דאגה כנה למדינת ישראל ולמערכת הפוליטית.
והנה, טרם חלף ירח ימים - ונזדמן לנו להיווכח, האם מדובר בהטבה אישית ובדאגה לחברים, או שמא זה שהעלה את ההצעה דאג בראש ובראשונה לציבור ועיניו היו נשואות בהצעתו זו לטובת הכלל.
העיקר הכיסא על-פי
"מקור ראשון" מיום ו', 27 פברואר 2009 - חברי הסיעה (הבית היהודי) מפצירים ביושב-ראש כי מיד עם כניסתו לתפקיד של שר, הוא יעשה את אשר אמר ויפנה את מקומו לרביעי ברשימה, ו...נכון, היושב-ראש מסרב, ויסכים לכך רק בתנאי שכיסאו יובטח...
לאמור: היושב-ראש לא יסכים לפנות את כיסאו לחברו - כל עוד לא יובטח לו בחקיקה מתאימה, כי במקרה שכהונתו כשר תיפסק מכל סיבה שהיא - הוא יוכל חזור ולכהן כחבר כנסת, לאמור, הבעיה האם מדובר בטובת המדינה או בדבקות לכיסא - הובהרה ונפתרה בריש גלי...
לו לא היה מדובר בחבר-מביא-חבר, אלא בעיקרון הדמוקרטי של הפרדת תפקידים בין המחוקקים לבין המבצעים, אזי המטרה הייתה מקדשת את האמצעים והיושב-ראש - קודם כל היה מקיים את העיקרון, ואחר כך - ממש לא דואג לכיסאו, אלא עושה את מה שצריך לעשות בנסיבות העניין.
כבר ראינו מנהיגים שמשרת השר שלהם הופסקה עקב הנסיבות והם המשיכו לתרום ולתפקד לטובת הקהילייה - כצפוי ממנהיג של סיעה, דבר שלא קורה במקרה הנדון.
הדאגה לכיסא עד כדי הצבת הנושא כתנאי לקיום עיקרון שאמור להיטיב עם המדינה - תמוהה במקרה הטוב ומעוררת סלידה במקרה הרע.
תהיות למחשבה במצב זה, עולות התהיות - האומנם לא ראה היושב-ראש פני עתיד בהעלאת הרעיון?! הרי מדובר בסך-הכל בשני מהלכי שח-מט קדימה...
האם לא הבין היושב-ראש כי בהעלאת הרעיון - כיסאו יהא נתון בסכנה וכי לא יהא זה סימפטי להיאחז בו [בכיסא]?!
האם זוהי רמת התחכום של מנהיג, שבקרוב יכהן כשר בממשלה?!
האומנם די בצאן מרעית ההולך שבי אחריו ומגן בחירוף נפש על מעשיו?!
האומנם סבר כי תאריו וכבודו דיים כדי להוות מגן ותחליף למחשבה מעמיקה וחכמה?!
חומר למחשבה.