כשפרופ' צדקנים מבקשים לחקור "פשעי מלחמה" בעזה

רוברט מאסון הוא אחד הטייסים המפורסמים ביותר של ארצות הברית ופירסם שורה של ספרים על חוויותיו במלחמת וייטנאם. בספרו "צ'יקןהוק" (Chickenhawk by Robert C. Mason) הוא מספר שבקורס טייס הציב אחד המדריכים לפני החניכים בעיה זו: אתם מחלקה של חי"ר. חלק מהכוח נלכד במארב ובכל שנייה יש נפגעים. הוזעקתם לעזרה ואתם במשאית ממהרים בדרך הררית לכיוון הכוח הנתון בצרה. בצד אחד של הדרך הר ובצידה השני תהום. פתאום ילד קטן על הדרך. אתה הנהג והברירה היא או להסיט את המשאית ולהתרסק עם אנשי יחידתך בתהום או לדרוס את הילד. אין אפשרות לבלום את המשאית הדוהרת. מה תעשו? - "המשאית", כתב מאסון בצער גלוי, "דרסה את הילד". מקלע בחסות אזרחים בוייטנאם הטיס מאסון מסוקי "בל" באוגדת הפרשים הראשונה. באחת ההטסות נכנסו המסוקים לעמק צר ובדרכם עברו מעל כפר קטן. מאסון הבחין שמקלען עויין על הקרקע אסף את כל תושבי הכפר סביבו. הוא הציב את המקלע הכבד על כתפי אחד התושבים והחל לירות לעבר הכוח הנוחת. מאסון, שטס בראש הכוח, עבר בשלום אבל ממסוקים אחרים החלו להגיע דיווחים על נפגעים רבים. מפקד הכוח תפס יוזמה והורה לפתוח באש. המקלען חוסל ויחד עימו נהרגו רבים מן האזרחים שהציב סביבו כמגינים חיים, ביניהם ילדים ונשים. הארוע הזה הוא אחד מרבים שארעו במלחמת וייטנאם. היו שם גם מעשי טבח אכזריים ללא הצדקה, שעוררו תגובה בינלאומית חריפה. האשמים הועמדו לדין ונידונו לשנות מאסר ארוכות. פרקליט לכל קצין ארצות הברית הפיקה את לקחיה ממלחמת וייטנאם ופיתחה מערכת מורכבת של פרקליטות צבאית, המלווה את היחידות הלוחמות. ללא גוזמה, ניתן לומר כי פותחה שיטה שליד כל קצין נמצא פרקליט צבאי (שקיבל הכשרה וגם אימון צבאי בבתי ספר צבאיים מיוחדים). תפקיד קצין המשפטים הוא לקבוע אם המטרה שמבקשים לפגוע בה היא חוקית. השיטה עבדה מצויין במלחמות הקטנות שארצות הברית הייתה מעורבת בהן ועד למלחמת המפרץ הראשונה. בזו לחמו צבאות הקואליציה בראשות ארצות הברית מול צבאו של סדאם חוסיין. החריגות מחוקי המלחמה בה היו זניחות. הכל השתנה ב-9.11 הכל השתנה עם הפגיעה במגדלי התאומים ב-9 בנובמבר 2001 והפלישות האמריקניות לאפגניסטן ולעירק. החידוש הראשון והחשוב היה ההחלטה שחיסול מנהיגות, כמו זו שעמדה בראש עירק - סדאם חוסיין ושני בניו וכן כל החבורה שסבבה אותו - היא לגיטימית. חיסול כזה נחשב עד אז לבלתי חוקי. המציאות החדשה בה נתקל צבא ארצות הברית הביא לשינוי כללי המשחק, בטרם החליטה הקהילה הבינלאומית לשנות את חוקי המלחמה. לאמריקנים התברר כי הכללים שהיו יפים למלחמה בין צבאות אינם תקפים עוד כשלוחמים בטרוריסטים היורים מבתי מלון, מבתי חולים, ממסגדים ומבתי ספר. כללי קרב חדשים בסרט טלוויזיה על נושא זה, המוקרן בימים אלה בערוץ ההיסטוריה המצוין (42) אומר הפרקליט הצבאי האמריקני אל"מ הווארד דנלדסון: פעם השאלה אם פעולה מסויימת מותרת או אסורה הייתה שאלה של שחור ולבן. לא עוד. היום, כשהטרור הפך להיות האוייב של העולם, יש הרבה גווני אפור. נאלצנו לקבוע כללי קרב חדשים. גם היום קובעים הכללים כי יש לתקוף רק מטרה צבאית. אבל אם יורים עליך ממסגד, מבית חולים או מבית ספר, יש לך זכות להשיב אש. במילים אחרות: מקום שיורים עליך ממנו הוא מטרה צבאית לגיטימית. דרישת הפרופסורים נדרשתי לארועים ההיסטוריים הללו בעקבות יוזמה צדקנית של שישה פרופסורים שמאלנים ("מומחים למשפט חוקתי"). החבורה הזו, כנראה לא שמעה על ה-11 בספטמבר ועל המלחמה בטרור. היא הגישה עצומה למני מזוז ליזום מיד בדיקה אם צה"ל ביצע "פשעי מלחמה" בעזה. התובעים הם אייל בנבנישתי, דוד קרצ'מר, קלוד קליין, יפה זילברשטיין, ברק מדינה ויובל שני. המשותף לכל החברה הזו הוא שהם עוסקים בעיקר בזכויות האזרח, בעיקר בזכויות אזרחים ערבים. ולא סתם דורשים חקירה. הם פוסלים מראש שבין החוקרים יהיו אנשי הפרקליטות או הפרקליטות הצבאית, שאישרו כל פעולה בעופרת יצוקה. הם דורשים שהגוף יכלול מומחה זר. מי יחקור אותנו אני מת מסקרנות על מי ממליצים הפרופסורים כעל מומחה זר שצריך להיות בגוף החוקר - מומחה לטוהר הנשק מאיזו מדינה. אולי מצרפת שרצחה מאות אלפים באלג'יריה, בהודו ובסין? אולי מבלגיה הפדופילית, שרצחה מיליונים בקונגו? אולי מומחה רוסי מבוגרי צ'צ'ניה? אולי מומחה מטורקיה שכידוע מעולם לא ביצעה רצח עם בארמנים? ולמה לא מומחה ערבי בלי דם יהודי על הידיים (אבל עם הרבה דם ערבי. יותר ערבים נרצחו בידי ערבים מאשר יהודים). אחרי מחשבות רבות מצאתי. בבית חולים בעזה משרת רופא נורבגי שהירבה להתראיין בתקשורת העולמית על פשעי ישראל בעזה. עם הרופא הזה יש רק בעיה אחת - ב-2001 הופיע בטלוויזיה הנורבגית והצדיק את הפלת מגדלי התאומים [על הרופא הזה תוכל לקרוא במאמרו של פרופסור חיים הררי שהקישור אליו בהמשך]. אכן לא אוהבים אותנו בעולם, לא משנה מה נעשה. איש לא מעלה על דעתו להטיל צווי מעצר ולהעמיד לדין בינלאומי אנשי חמאס שעצם מהותם הוא פשע נגד האנושות. אפילו הממשל של אובמה כבר מחזר אחריהם ושליחו מבקר בעזה ואחר כך בדמשק והופך את אסד גלאט כושר לפסח ולכל ימות השנה. אך קשה להפריז בנזק שגורמים לנו פרופסורים יפי נפש הקוראים לחקירה בינלאומית בפשעינו, בשטינקרים מהשמאל המצלמים כל קרוואן חדש ביהודה ושומרון וממהרים להלשין בפני הפריץ, או באנשי אקדמיה הקוראים להחרים את האוניברסיטאות המשלמות את משכורותיהם. על-רקע זה אי-אפשר שלא להעריץ פרופסור אחד, העומד בשער בת רבים ומגן בחירוף נפש על צדקתה של ישראל. זהו פרופסור חיים הררי, שבסדרת הרצאות שפורסמו בעולם הוא הודף את צביעותה של התקשורת העולמית, האקדמיה והמדינאים. במאמרו האחרון מינואר 2009 הוא כותב בין היתר: "מעולם בהיסטוריה האנושית לא עשתה מדינה כלשהי מאמץ אדיר כזה [במהלך "עופרת יצוקה" - ז.ג.] כדי למנוע פגיעות באזרחים. זאת, במלחמה נגד רוצחים שמטרתם היא אך ורק לפגוע באזרחים. אף אזרח בקוסובו, סרביה, ג'ורג'יה לא זכה ליחס כזה על-ידי המעצמות התוקפות והמפציצות. עובדה זו מעולם לא הוזכרה על-ידי התקשורת המערבית". מאמרו של הררי בגירסה האנגלית ראה - [קישור] הפצצות הטרור על גרמניה ואולי נמסור את החקירה על מה שעשינו בעזה לחוקרים בריטיים או אמריקניים? לאלה נזכיר כמה ממעשיהם. הפצצת הטרור המפורסמת ביותר של הבריטים והאמריקנים במלחמת העולם השניה הייתה כידוע על העיר דרזדן. בהפצצה השתתפו חיל האוויר של ארצות הברית וחיל האוויר המלכותי במשך שלושה ימים, בשלהי מלחמת העולם השנייה (15-13 בפברואר 1945). 1,300 מפציצים כבדים הטילו 3,900 טונות של פצצות ופצצות תבערה בארבעה גלי הפצצה. מספר הקורבנות בהפצצה נאמד בין 25,000 ל-40,000 ושטח של 34 קמ"ר במרכז העיר, שהיווה כ-85% ממבני העיר, נחרב כליל. במהלך השנים הועלו נימוקים שונים להפצצה הרצחנית: ההתחמשות המוגברת של הגרמנים דווקא בסוף המלחמה, בקשה של הרוסים ועוד. בפועל נראה שהרצון הפשוט לנקום בגרמנים על כל מעשי הזוועה שביצעו היה הגורם המרכזי. זאת ועוד. מחקרים שנערכו באחרונה העלו שצ'רצ'יל ראה בהפצצת אזרחים מטרה אסטרטגית. צ'רצ'יל הצדיק הפצצות אלה באומרו כי הריסת בתיהם של אזרחים מונעת מהם ללכת לעבוד במפעלי החימוש. כמיליון אזרחים גרמנים נהרגו או נפצעו במהלך מלחמת העולם השנייה בהפצצות, ושבעה וחצי מיליון אזרחים איבדו את בתיהם. בין היתר צוטט צ'רצ'יל שאמר לסטאלין: "כאשר קיימת סכנה חמורה של רשע, מוצדק לנקוט צעדים יוצאי דופן" (נכון השיב נתניהו כשנשאל באחת מתחנות הטלוויזיה הזרות מדוע נהרגים יותר ערבים מיהודים והשיב כי במלחמת העולם נהרגו גם יותר גרמנים מאשר אמריקנים ובריטים). גם במלחמת האוקיאנוס השקט לא בררו האמריקנים את קורבנותיהם, הרבה לפני הטלת פצצות האטום על הירושימה ונגסאקי. התקפת האוויר הראשונה על טוקיו נעשתה ביוזמת הנשיא רוזבלט, אך ורק כדי לרומם את רוח האומה האמריקנית. ההתקפה כוונה כמעט אך ורק למטרות אזרחיות. כשכבשו האמריקנים את האיים הסמוכים ליפן, ויכלו להפציצה ללא הפרעה, פתחו בשורה של התקפות על ריכוזי אוכלוסיה. ב-9 וב-10 במרס 1945 הטילו על טוקיו 1,700 טון של פצצות רובן פצצות תבערה שהעלו באש את בתי העץ של יפן וגרמו למותם של כ-100 אלף יפנים, רובם מת בחנק, כתוצאה משריפת החמצן בשריפות שגרמו הפצצות. 41 קילומטר מרובעים של העיר נהרסו עד היסוד. בסך-הכל נהרגו בהפצצות הקונבנציונליות על טוקיו יותר אזרחים מאשר נהרגו בהטלת פצצות האטום על הירושימה ונגסאקי. ראה גם מאמריי "האם הגיע קץ עידן טוהר הנשק" - [קישור], "למה אין טרור במדינות ערב" - [קישור]