המפעל הציוני ניצב בפני שוקת שבורה

התנהלות מדינת-ישראל במאבקה נגד ארגוני הטרור נוחלת מפלה אחר מפלה. אין טעם להכחיש! ידי כוחות הביטחון של ישראל כבולות מול ארגון החמאס שממשיך להלך אימים על הנגב המערבי אחרי "עופרת-יצוקה". אנחנו נמשיך להמציא שמות שונים ומשונים לכל מיני מבצעים והחמאס נשאר עם ה"ג'יהאד" האחד והיחיד כל הזמן ולאורך שנים. בינתיים, החמאס מוביל את המערכה, קובע את הקצב שלה, וצוחק עלינו לאורך כל הדרכים בין מנהרה למנהרה. האיומים של ראש הממשלה או של שר הביטחון על ארגון החמאס אינם כבר אלא בדיחות מביכות. לצופה מן הצד אין ספק מיהו הצד המנצח ומיהו המובס. לא בכדי מעלים הפרשנים בתקשורת הישראלית את האפשרות היחידה לפתרון הצרה הצרורה הזאת - הידברות עם החמאס על "הסדרה", רצוי ארוכת-טווח. צד המחפש הידברות עם אויב הממטיר עליו טילים שאין לו תשובה אחרת עליהם מלבד "מיגונים" ותחנונים ל-"הסדרה", הוא הצד המפסיד. אין ולא יכולה להיות פרשנות אחרת! הנה כי כן מדובר בתבוסה צורבת של מדינת-ישראל מול ארגון החמאס על כל המשמעויות של תבוסה. למובסים שהם חפצי חיים יש רק דרך אחת להישאר בחיים - להיכנע! יש לזכור שהחמאס דורש כניעה מוחלטת עם ביטולה של מדינת-ישראל מכל וכל! שיחרור האסירים ופתיחת המעברים הם דרישות ביניים בלבד, שלא תהיה טעות! כאימרתו של יאסר ערפאת: "קח! והמשך להתמקח!". שאננות מדינית בישראל אין מודעים לחומרת המצב ומתעסקים במי ירכיב ממשלה שבסופו של דבר תפקידה היחיד יהיה לשאת ולתת עם החמאס על תנאי הכניעה המשפילים. גם העולם מצדד בכניעה הזאת ואפילו: "הסופר הפורטוגלי ז'וזה סאראמגו ועוד עשרות אישים בולטים ומעצבי דעת קהל חתמו על עצומה 'דחופה' למחוק את החמאס וכל 'ארגוני השחרור הפלשתינים' מרשימת ארגוני הטרור של מדינות אירופה, ובעד הכרה בו 'כקול לגיטימי המבטא את שאיפות העם הפלשתיני לשחרור לאומי'... העצומה הופצה במקביל לפתיחת 'שבוע האפרטהייד הישראלי' בסדרת אירועים נגד ישראל..." [כנען ליפשיץ - הארץ 2.3.09]. וכך, כשמצד אחד כבולה מדינת-ישראל על-ידי החוקים הבינלאומיים ודעת הקהל העולמית, ואין לה קיום בלעדי ארצות-הברית; וכשמצד שני היא עומדת בפני דרישות חד-משמעיות ובלתי מתפשרות מצד החמאס - ניצב כל המפעל הציוני בפני שוקת שבורה. זוהי דילמה שאין לה פיתרון מעשי זולת שבירת כל הכלים וכל המוסכמות העולמיות - מדינת-ישראל חייבת להכריז כי שואה שנייה לא תקום ולא תהיה ושהיא יוצאת לקרב על חייה. כל דחייה של התמודדות חזיתית עם הסוגייה הזאת תערים עוד ועוד קשיים, כל דיבור על "שלום" באספמיא הינו קישקוש חסר כל פשר שיביא עלינו מלחמה שהסיכוי שלנו לעמוד בה שואף לאפס. ועוד לא דיברנו על החיזבאללה ועל סוריה בצפון הארץ, ועל המעצמה הגרעינית המתפתחת לנגד עינינו בהכרזה חד-משמעית למחוק אותנו מהמפה העולמית - אירן.