קשה להתגאות בפרקליטות

קשה לעבור לסדר היום לאור החלטתה המבולבלת של פרקליטות המדינה, אשר החלטותיה בעד ונגד הגשת כתב אישום התמשכו להן תקופה ארוכה, כאשר בתחילת הפרשה נאמר לנו כי אין מספיק ראיות בתיק לאישום באונס, ועד להחלטה הנוכחית כי אכן ישנן (לפתע) הוכחות לאישומו של הנשיא לשעבר באונס. לא ניתן לכנות את עינוי הדין אשר עוברים החשודים בעבירות בשם אחר מלבד אטימות, חוסר רגישות וזלזול בכל הנוגע לזכויות החשודים, וחוסר יכולת משווע של הפרקליטות לנהל תיק משפטי באופן מקצועי על-פי קריטריונים סבירים, ובזמן סביר. גם ההתנהלות הנוגעת לרוה"מ אולמרט נגועה באותה דרך בלתי מקצועית, כאשר לפני חודשים רבים, בהודעות לעיתונות, הבהירו לנו האזרחים מה גדול ודאי פשעו של מר אולמרט; אך משום מה, לאחר הביטחון המופרז הזה, החלה חקירה לביסוס החשדות, שעדיין סיומה אינו נראה. אם כן, מהיכן הוודאות? קשה עד מאד להתגאות בפרקליטות המדינה ובאנשיה, אשר מדברים בקולות שונים, מבולבלים, ובוודאי לא בקולות אותם אנו רוצים לשמוע כאשר מדובר במשפטי צדק, במדינה המתיימרת להיות מדינת חוק. לא יום של גאווה למערכת המשפטית הוא היום; נהפוך הוא, זהו יום לדאגה אשר כל אזרח עשוי לחוש, נוכח פרקליטות נרפית, חלשה ומסוכסכת עם עצמה. מגיע לנו יותר מזה!