והנה, פתאום יש למגילה תוספת: "ותכתוב אסתר המלכה בת אביחיל ומרדכי היהודי את כל תוקף, לקיים את איגרת הפורים הזאת השנית". אם ימי הפורים נזכרים ונעשים בכל מקום ובכל זמן, אם היהודים קיבלו אותם על עצמם לדורות - מדוע צריך לכתוב איגרת נוספת? והבה נשים לב גם לדיוק לשוני: "ותכתוב אסתר המלכה ומרדכי היהודי" - כאשר הפועל הוא ביחיד והנושא הוא ברבים, האדם הראשון הוא העיקר. אסתר נכנסת לתמונה, היא החותמת הראשית (ואולי הבלעדית) על מגילת פורים השנייה, והיא מדגישה את היותה מלכה.
המגילה מתארת את האיגרת השנייה במילים "דברי שלום ואמת". מדוע יש לציין זאת? וכי חשדנו במרדכי ואסתר שכתבו דברי ריב ושקר? אין זאת אלא שהיו מי שאכן התייחסו בצורה הזו לאיגרת הפורים הראשונה, ולכן נאלצו מרדכי ואסתר להדגיש את ההיפך באיגרת השנייה. וזה מה שנאמר בה: "לקיים את ימי הפורים האלה בזמניהם, כאשר קיים עליהם מרדכי היהודי ואסתר המלכה וכאשר קיימו על נפשם ועל זרעם, דברי הצומות וזעקתם".
נכון - אומרים מרדכי ואסתר - אנחנו עשינו את העבודה, אבל זה לא היה בשבילנו. עשינו את זה למען עם ישראל כולו, למענכם ולמען ילדיכם. ויש גם הכרה בכך שהם לא היו לבד במאבק: "דברי הצומות וזעקתם" - של היהודים כולם.
חשוב גם השימוש בתואר "מרדכי היהודי". זוהי הדגשה, שכפי שנראה מיד חוזרת ביתר שאת בפסוק האחרון של המגילה, של הכפילות בה נתון מרדכי: יהודי - ומשנה למלך. כאן הוא רוצה להדגיש, שפנייתו אינה מכוח מעמדו הממלכתי אלא מכוח היותו אחד מן העם וממנהיגיו (חז"ל אומרים שמרדכי היה חבר בסנהדרין). אסתר היא הפונה מכוח היותה מלכה; מרדכי - מכוח היותו יהודי. זהו מעין משחק של "שוטר טוב ושוטר רע".
אבל הסיום של המגילה מגלה, שמרדכי נאלץ להשתמש גם הוא במעמדו בחצר אחשורוש. הפסוק האחרון שלה אומר: "כי מרדכי היהודי משנה למלך אחשורוש וגדול ליהודים ורצוי לרוב אחיו, דורש טוב לעמו ודובר שלום לכל זרעו". גם יהודי - וגם משנה למלך אחשורוש. אל תשכחו זאת, כאילו רומז מרדכי בבואו לחתום את המגילה. הוא אומנם מדגיש את מעמדו בקרב עמו ואת היותו מליץ יושר בעבורם, אך עובדת היותו המשנה למלך כבר אינה מרחפת ברקע אלא מוצגת בגלוי על השולחן.
באיגרת השנייה משלבים מרדכי ואסתר את מעמדם בחצר המלך עם היותם מגיני העם היהודי. הם אינם נסוגים מהתיאור של עצמם כדמויות המרכזיות בהצלה - מה שנכון לכשעצמו - אך מוסיפים גם את כוחם של ההמונים שעמדו מאחוריהם. רק אחרי האיגרת הזאת, מתקבל פורים לדורות.