|
תאריך:
|
15/03/2009
|
|
|
עודכן:
|
15/03/2009
|
גלעד שליט: תרבות מול תרבות |
|
1 |
|
|
|
|
2 |
|
|
|
|
3 |
|
|
גלעד שלית הפך לסמל ושכחו כי נפל בשבי בגלל שנרדם בשמירה.
בדרך כלל מדינת ישראל מזלזלת בחיי אדם.
בצבא ישראל לא מעריכים חיי אדם, במערכת המשפט מזלזלים בחיי אדם (מספר התיקים הפליליים שהפרקליטות תופרת הוא במקום הראשון בעולם). |
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
איציק שפיציק |
|
|
4 |
|
|
מה זה אין מחיר? ואם ידרשו שנכיר בזכות השיבה תמורת שליט אז גם לזה אנחנו אמורים להסכים?
כל חייל שמתגייס לצה"ל, ובמיוחד חייל קרבי, יודע שהוא יכול גם לא לחזור משדה הקרב. כל חייל יודע שיש את הסיכון הזה. זה לא מה שגורם להשתמטות.הבעיה היא בחינוך, וגם בתקשורת, שעוסקת בלי סוף בהפצת דה מורליזציה, לציבור.
השאלה היא לא האם יימשך מעגל החטיפות, אלא כמה זמן אמור לעבור עד שנפסיק אותו. ב 16.12, ארגון אלמגור, ארגון משפחות שכולות נגד טרור, שלח לי את המייל הבא:
"עסקאות שחרור מחבלים גרמו לניסיונות חטיפה!
זו כבר אינה תעמולה, או סיסמא, ספקולציה או פרשנות פוליטית- זוהי מציאות שכבר קיימת בשטח, כאן מתחת לאף שלנו!
בשנתיים האחרונות התגלו ניסיונות רבים מצד ארגוני הטרור לחדור לשטח ישראל ולחטוף חיילים נוספים כקלף מיקוח. הקמפיינים והלחץ האינסופי להיענות לדרישותיהם המוגזמות של ארגוני הטרור תמורת שחרורו של החייל החטוף גלעד שליט לא השביעו את רצונם אלא רק הגבירו אותו. הם אינם מסתפקים בנכס היקר שברשותם, קלף מיקוח שכבר מעלה את דרישותיהם על שולחן הדיונים הישראלי, אלא מחפשים קלף מיקוח נוסף ש"יזרז תהליכים" ויתן להם את האפשרות להגדיל את רשימת האסירים שישראל מוכנה לשחרר.
הדבר המצמרר הוא שניסיונות החטיפה דומים מאד לניסיונות חטיפה שהצליחו בעבר! הרבה מהם נעשים בשיטה שבה נחטף גלעד שליט, פיגוע ירי או התאבדות שאמור לחפות על מחבלים אחרים שמטרתם לחטוף חייל.
דבר אחר שצריך להדאיג אותנו הוא שאחד מניסיונות החטיפה נעשה על ידי שני מחבלים משוחררים זמן קצר מאד לאחר שחרורם, כשאחד מהם ישב בכלא פעמיים!
כאן תמצאו 14 מקרים של נסיונות חטיפה שהתרחשו כולם לאחר חטיפתם של גלעד שליט, אהוד גולדווסר ואוהד רגב.
אלה הם רק המקרים שמדווחים בתקשורת. כל זה אינו כולל את אינסוף הבלוגיות בהם סיפרו גולשים על ניסיונות לחטוף אותם או את קרוביהם, לא כולל את נסיונות החטיפה שהתרחשו לפני 2006, לא כולל את ההתרעות החמות על ניסיונות חטיפה שצה"ל מקבל כל הזמן ונמצאים לפי גורמי הביטחון בעלייה מאז 2006, ולא כולל את המקרים שכוחות הביטחון אינם מדווחים עליהם מסיבות בטחוניות.
דבר נוסף שמקרים אלה אינם כוללים:
במחווה של אולמרט לרשות הפלשתינית בדצמבר 2008 השתחררו 230 אסירים פלשתינים מהפתח. מהצצה בנתונים של שירות בתי הסוהר עולה שתשעה מהם ביצעו ניסיונות חטיפה. לא עלה בידיהם של פעילי אלמגור להשיג את כל התיקים של המחבלים האלה במשרד המשפטים, אך מעיון באחד התיקים שהתקבלו לידינו עולה שאחד המחבלים ניסה לפתות סוחר סמים ישראלי לתוך עסקת סמים ואחר כך לחטוף אותו ולהשתמש בו כקלף מיקוח, מה שיכל להיות מקרה טננבוים 2. שאר מקרי החטיפה מעוררים שאלות, ואלו הם החוטפים הבאים שמסתובבים עכשיו חופשיים בשטח, בלי להבטיח לאף אחד שהם יחדלו ממעשיהם.
בנוסף תמצאו כאן בסוף הדף סרטון של החמאס המראה אותם מתרגלים חטיפת חייל ישראלי.
ניסיונות חטיפה של החמאס מאז חטיפתם של החיילים ביוני 2006:
ב4 בנובמבר 2008 התגלתה מנהרה ליד גדר המערכת שנחפרה כדי לאפשר למחבלים מטעם החמאס לחדור לתוך ישראל ולחטוף חיילים. המנהרה התגלתה אחרי שנעצר פלסטיני שניסה לבצע פיגוע התאבדות ונחקר.
(חנן גרינברג ועלי ואקד, 4.12.08, וויינט).
בנובמבר 2008, יגאל, בן 67, החנה את המשאית שלו בכפר סבא ויצא ממנה כשפתאום חסם אותו רכב בו נסעו שלושה ערבים. הם יצאו מהרכב, התנפלו עליו וצעקו: "אם אתה לא נכנס לאוטו אתה מת!" יגאל נאבק בהם וצרח ול |
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
אזרח מודאג |
|
|
|
|
|
|
|
5 |
|
|
לו קרוב משפחתי היה מוחזק בשבי החמאס לבטח הייתי טוען טיעונים כמו משפחת שליט. אבל למקבל ההחלטות בממשלת ישראל חייבת להיות ראייה כוללנית, פראקטית ורציונאלית. רחוקה ככל הניתן מהרגש. מבוססת על בחינת העובדות והערכת המצב הנוכחי.
אנחנו לא ניצבים לקראת הסכם שלום עם החמאס (או ארגון טרור אחר). מדובר בהפוגה בין קרב לקרב. כיוון שכך, כל אחד מהמחבלים שישוחררו בעסקת שליט יחזור למלא את תפקידו הקודם: מחבל, מארגן חבלות, ומסייע.
ישנה סטטיסטיקה של השב"כ המצביעה כי 65 אחוז מהמחבלים ששוחררו חזרו לפעילותם הקודמת. זה גם קרה בפועל בשחרור השגוי הקודם שביצענו בעסקת ג'יבריל בשנת 1985. 1,150 מחבלים תמורת שלושה שבויים חיים. לפי נתוני זרועות הביטחון נהרגו על ידי המשוחררים למעלה מ-100 ישראלים נוספים. אם כך אולי אציג לך נוסחה חדשה לשיקול דעת: האם תסכימי לשחרר את גלעד שליט בתמורה לרצח של 100 ישראלים נוספים? אולי 50 ישראלים?
זאת מבלי לדבר על הנזק העצום שנגרום כתוצאה מהשחרור לכל זרועות הביטחון שעסקו שנים רבות באיתור המחבלים, בלכידתם, ובשפיטתם. לשם מה זה היה? איזה קוד אתי זה מעניק לישראל? קוד ערכי או קוד של מדינה המתקפלת בפני לחץ? לא מתגמשת, אלא מתקפלת, קורסת.
את גלעד שליט צריך היה לשחרר במלחמת עופרת יצוקה. ידענו היכן הוא נמצא ושהינו בשטח חודש ימים. בחרנו לא לשחררו.
גם כעת ניתן לבצע את המבצע. אני מניח שיתכן שחיילים יהרגו. אולי גם החטוף עצמו. אבל זה יהיה פחות ממה שנשלם אם נשחרר את הרוצחים שבכלא. אני ראיתי חלק מהרשימה של המשוחררים הנדרשים. האמיני לי זוהי רשימה בלתי ניתנת לעיכול. |
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
אריה דרוקמן |
|
|
6 |
|
|
כאשר היינו בעזה? כי לא יכולנו,ואנו איננו יכולים גם כעת,הייתי בעזה,ואני יודע את השיקולים.לא נכון ומטעה הוא לומר כי היה בידינו לשחררו.זוני הטעיה,שנועדה להצדיק את הסרוב לשלם עבורו כעת את המחיר הכואב. |
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
יצחק אהרונובסקי |
|
|
|
|
|
ידענו בדיוק איפה נמצא גלעד שליט בזמן אמת. החלטנו לא לנצל את המידע כי היתה הסתברות משמעותית להרג של מנהיגות החמאס יחד עם גלעד. ראש הממשלה החליט לא להתמודד עם הנתון הזה.
לדעתי, עדיף היה לשחרר, גם במחיר של אבדות, במקום לשלם פי חמש אבדות לאחר שחרור המחבלים. התשלום הגבוה כבר קרה לאחר שחרור מחבלים בעסקת ג'יבריל. נהרגו למעלה מ-100 ישראלים. האם המחיר היה שווה? ובכלל לשם מה כל המאמצים לתפוס את הרוצחים ולשפוט אותם אם ידוע שתוך מספר שנים הם משתחררים?
אנחנו נמר של נייר. יודע לברבר הרבה אבל עשוי מקרטון דבוק לנייר. החמאס כבר יודע זאת. |
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
אריה דרוקמן |
|
|
7 |
|
|
פדיון שבויים זו מצווה מהתורה. ומדובר בכסף ולא ברוצחים כתחליף.מטרתו של חייל היא להגן על ילדי ישראל.גם אים הוא יצטרך לימסור את נפשו לבורא.עים כול הצער אים מותו יתן חיים לאחרים דיינו.זו מחויבותו של כל חייל.ודי להיתרפסות המבחילה... |
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
יאצאק |
|
|
8 |
|
|
יהודי אחר שימות בגלל שחרור אסירים. האזרח היהודי זכאי להגנה חיילי צה"ל. לעומת זאת חייל צה"ל חייב להגן גם על עצמו. המוסר היהודי לא מדבר על שחרור אסירים בכמות המדוברת
ובוודאי לא על מחיר כל כך גבוה.לכן, צריך להחזיק את כל אסירי העולם בכלא, ולרדוף את המחזיקים ואת מנהיגי חמס עד חורמה. הרתעה וניצחון נשיג אם ננתק מגע ונילחם.
מנהיגי חמס יצאו לאור השמש אחרי שהיו במעבי האדמה 3 שבועות. אין לנו היום מישהו בהנהגה שהייה משאיר אותם מתחת לאדמה עד שישוחרר גלעד. זה הכוון. ברק עושה הרבה הבזקים בלי עמוד שדרה. "הכי מעוטר בצה"ל" הוא היום הכי "מפושל".
לשמוע אותו מגמגם ומתפתל ולומר עליו "אחראי", ויודע להרים טלפון בשעה 4 לפנות בוקר, זה עלבון לאזרח הפשוט. אולמרט מתברר נולד לשחיתות וכשלונות, ליבני לא יודעת לקרוא ישר והפוך - אנמית, דלת מנהיגות, במקרה טיפסה על גב שרון במצעד ההתנתקות. מי נשארו? היהודים. העם מעתה נוטה ימינה. זה הכוון.המוסר של הכותבת הוא מוסר כליות.
|
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
עמיאל ישראל |
|
|
ד"ר נעה ברר-ינאי
למרות שמצד אחד מדובר בתרופות שיעילותן אינה מוטלת בספק, חשוב להסביר מדוע נטילה בלתי מבוקרת של תרופות אלו עלולה להוביל למחלות כליה חריפות
|
|
|
|
|
|
ד"ר יאיר ויסמן
הסיפור של הרכבת לירושלים הוא סיפור הזוי שקשה להאמין שדברים כאלה אכן קורים במציאות להלן עובדות לידיעת שר התחבורה החדש שייכנס בקרוב לתפקידו
|
|
|
|
|
|
גיא חזן
כשם שצריך ללמוד נהיגה על-מנת לקבל רישיון לנהוג, וגם אז, בתחילת הדרך, הנהיגה מפוחדת ופזיזה, כך גם ההשקעה בניירות ערך מצריכה למידה ומקצועיות, או לחלופין 'להזמין נהג מונית' שיעשה עבודה מקצועית
|
|
|
|
|
|
רני רהב
להיכן נעלמה האחריות של יועצי התקשורת של קצב? - גם אם הלקוח שלהם הוא האדם הכי מושמץ במדינה, זה עדיין לא מוריד מאחריותם הבלעדית לקטסטרופה שהיו חלק בלתי נפרד ממנה
|
|
|
|
|
|
רפאל בוכניק
הנסיבות הנוכחיות בשטח ובהינתן ממשלה חדשה בישראל, מעצימות את סף הסבירות למהלך צבאי נוסף. טרם פורענות יהא זה מתבקש לוודא עבודת מטה ומיחשוב יסודיים בשלבי התכנון וגיבוש הרעיון המבצעי, שכן בנפשנו הדבר
|
|
|