תרגילי ההשהיה, שבהם נוקט החמאס, מזה זמן רב, כדי שלא להחזיר את גלעד שליט, היו צפויים מראש. הם חלק אינטגרלי של התעללות אכזרית מצד ארגון המרצחים הזה כלפי ישראל. ראש הממשלה, אהוד אולמרט, מודע לכך, בדיוק כמו כולנו, אבל אינו אוצר כוח להסיק את המסקנות המתבקשות.
אל מול תרגילי ההשהיה, של מקח וממכר מלוכלך, בחר, משום מה, ראש הממשלה עצמו לנקוט באותם התרגילים. היסוסיו המתמשכים, שלא להיכנע לדרישותיו האכזריות של ארגון המרצחים ולברור את אלה שישוחררו, מעכבים את כל העסקה, ולכך רק מצפה החמאס בכיליון-עיניים.
ועכשיו, אם בכלל נראה באופק שחרורו של גלעד, תצטרך ישראל לשלם את המחיר המלא עבורו. המחיר יהיה, כמובן, כבד מנשוא, הגם שלא תיוותר כל ברירה אנושית אחרת. גלעד שליט, שווה היום, לפחות על-פי דעת הקהל, כל רוצח. אפילו אלף!
עד עצם היום הזה לא השכילה ישראל ללמוד את הלקח הדרוש על בשרה. לא בזמנו של רון ארד, וגם לא בזמנו של נחשון וקסמן. אלמלא התעקשותה לנקוט בצעדים שבהם בחרה, היו השניים, כמו שבויים אחרים, חוזרים הביתה בחיים.
