אחת, הקרובה ללבי עד מאוד, הזדקקה לכסף-כיס והתעקשה כי היא תרוויח אותו ביושר ובעמל כפיה.
היה זה זמן פנוי שלה, לאחר גמר שירות לאומי ובטרם תחילת לימודיה האקדמאיים בארכיטקטורה - אותם היא עומדת לסיים לאחר חמש שנות לימוד אינטנסיביות.
המשרה ששימשה אז אמצעי להשגת המטרה, הייתה שמירה על מלכות יופי לקראת התחרות באולם הקונגרסים בחיפה.
בין לבין, אחד המנהלים פנה אליה ושאל בתום לב: "את מועמדת?" (כדי לתת לה אי-אלו הוראות אופרטיביות).
ותשובתה הייתה:
"נראה לך?!" כלומר; שאני אתמודד על יופי?! כבר אין לי מה לעשות בחיים?!
העובדה (שיכולה להיות שנויה במחלוקת) כי בחורה מסוימת היא יפת מראה - אינה אמורה להוות בסיס לתחרות כלשהי,
ובצדק מארגני התחרויות מסוג זה מסווים את העיקר ומטשטשים את הכוונה באמצעות ראיונות למתמודדות, האמורים לגלות גם קרטוב של חוכמה אצל המתחרות, בצד הצורה החיצונית.
מדובר בתחושת אי-נוחות ברורה, לבחור ולהיבחר רק על סמך הערכת המראה החיצוני ובחינת תוואי הפנים ותנועות הגוף.
לעולם זה לא יקרה בכיוון ההפוך, ולא במקרה: לעולם לא תהיה דרישה וגם לא תיתכן בחינה של יופי ומראה חיצוני, למי שמיועד לקבל פרס נובל בפיזיקה או פרס ישראל במדעי הרוח. לכל היותר, המועמד לפרס יסרוק את שערו מול הראי, אם נותר, כמה דקות לפני הטקס... מעין תחרות יופי - זכורה מהכתובים, בממלכת אחשוורוש, בה נערכה בחירת האישה היפה בנשים לשם מינויה כמחליפה למלכה ושתי, וכך גם נבחרה אבישג של דוד המלך.
שתי בחירות אלו עולות אסוציאטיבית נוכח תחרויות מלכות היופי בתקופתנו, תחרויות אותן ראוי לבטל, כמו גם תוכניות אחרות שהן בחזקת תרבות קלוקלת בחברה המודרנית, על אף הרייטינג הגבוה שלהן.
אין כוונת הדברים כי יחוקק חוק לביטול תחרויות היופי או תוכנית הטלוויזיה "הישרדות" או אף "האח הגדול", אלא רק הבעת דעה כי כל אלה מיותרים, וגורמים נזקים תרבותיים בכך שמושכים את הצופים לרמות ירודות של תרבות, במקום שהיה אפשר למשוך את הצופים לאתגרים חיוביים ומועילים, בתחום הרוח, החברה והמדע.
היה ראוי כי תחרויות היופי יהיו נחלתם של מקצועני יופי העובדים בתחום - כגון: שחקנים, דוגמנים, ורצוי בתוכניות פורימיות, כנספח לדבר העיקרי, שהוא קיום מצוות החג, או לחילופין במסגרת ההצגה כנספח וכלוואי לה.
הסגידה ליופי כערך בלבדי בפני עצמו, מובילה את החברה לרמות ירודות של תרבות, ומרחיקה את הציבור מאתגרים ומערכים.
דווקא הקלות שבהגעה אל היעד - (בסך-הכל את צריכה להיות יפה ולא לעשות דבר מה) - מחנכת את הצעירים לרדידות, לבטלנות, לאשליות הבאות תחת המאמץ והעשייה.
הדמויות של מלכות יופי בנות 18 ולעתים אף פחות מזה, יוצרות מצג שווא סוחף ומסלף את המציאות, ומהווה מודל לחיקוי עבור נערות העלולות להתפתות ולנסות לדלג על מה שצריך לעשות באמת כדי להתקדם בחיים.
בשביל מה צריך להתאמץ ולרכוש דעת, אם אפשר רק להיבחר?!