סוף האמת לצאת לאור

לכב' מר איתן הבר כ"ח בשבט, ה'תשס"ט 22 בפברואר, 2009 הנדון: "ישראל שלי" והאמת על רצח רבין שלום רב לך, מר הבר, האזנתי בקשב רב לתוכניתך השבת, והחלטתי לכתוב אליך מכיוון שהופתעתי - הפעם לטובה, כמובן! גם אני נולדתי בת"א הקטנה, ב-1942, וגדלתי כ-10 שנים בסביבת בית הוריך, ברח' פיירברג 23 (פינת סמטת לאן א', מאחורי 'בית דבר'). גם אני מתגעגע להורי ולת"א של שנות ה-40 וה-50 (לאחר שעברנו אל "הצפון הרחוק" דאז), אל גן הילדים ברח' רש"י ואל ביה"ס היסודי 'בלפור', אל הגינה העירונית שעליה נבנה היכל התרבות ומגרש החנייה שלו, אל 'בית העם' ו'גן רינה', וכו' וכו', כדבריך בתוכנית ועוד. גם אני מתגעגע לפוליטיקאים מסוג אחר.... לזכותך אומר, שבניגוד לתחזיתי, לא הזכרת השבת את רצח יצחק רבין ואת ה"הסתה שהובילה לרצח". בשבוע שבו "ארץ נהדרת" מסיתה בסגנון שטירמרי (ללא הגזמה) אנטישמי-עצמי נגד ציבור שלם - הציבור המסור והנאמן ביותר של ישראל (עם, ארץ, מדינה, תרבות), גם זו תיחשב לך לזכות גדולה. ובעצם, זו-זו הסיבה שהחלטתי לכתוב אליך בתקווה שאענה בחיוב הפעם. ובכן: כידוע לך, אני נמנה על קבוצת אזרחים, רובם ככולם אינם מהמגזר הדתי, קבוצה ההולכת וגדלה שהאמת לנגד עיניה, ולאחר חקירה ממושכת ועל-בסיס מסמכים רשמיים יודעת (כמוך!) שיצחק רבין ז"ל נקטל מכדור בודד שלא נורה מאקדחו של יגאל עמיר. יש לציין שאין לנו כל עניין ביגאל עצמו, במשפחתו ובשחרורו, ולא בהשמצות של יצחק, אשר נגרר בעל-כורחו אל "תהליך השלום" ע"ש אוסלו ותוצאותיו הקטלניות. ההיפך הוא הנכון: לרובנו ברור, שלולא נרצח היה רבין מפסיק את "התהליך" באיבו, ולא כפי שאתה ועמיתיך טוענים מאז. כמו-כן, אנו משוכנעים כי סוף האמת לצאת לאור, במוקדם (מוטב לכולנו) או במאוחר. ומכיוון שכך, רצוי למען רבין, משפחתו וידידיו, שהחשיפה תתבצע באמצעות מוקירי זכרו כמוך. לאור כל אלה, אני מציע לך להיפגש עמנו במקום ובזמן שייראו לך, למען הבהרת הנושא. ברצוננו לסיים את תחקירנו בגילוי האדם שירה את הקליע הקטלני בלילה המר והנמהר ההוא. אם תביע נכונות לכך, נוכל לתאם את הפגישה ואת משתתפיה תוך הסכמה הדדית. בכבוד רב, פרופסור אריה זריצקי, יו"ר הוועדה הציבורית לחקר רצח רבין ע"ש אדיר זיק ז"ל ובשם חברי הוועדה, המכותבים (בסדר אלפא-ביתי): גב' רותי אייזיקוביץ, מר נתן גפן, פרופסור הלל ויס, ד"ר דוד חן, ד"ר רחל טסה, גב' קטי כהן