התפיסה שהשתרשה בקרב מנהיגי ארגוני הטרור, כי ישראל עושה הכל ותעשה גם בעתיד הכל כדי "להשיב את הבנים הביתה", היא שהביאה את החמאס לחטוף את שליט. אג'נדה זו לא תשתנה בקלות. שינוי התפיסה בקרב המחבלים יכול להיעשות רק אם תשכיל ישראל לקבוע ולנהל מדיניות ברורה להתמודדות עם מקרים כאלה בעתיד. היעדרה גורם לממשלות ישראל להיגרר אחר דרישות המחבלים ומונעת מלחץ ציבורי.
מדיניות זו צריכה לכלול בראש ובראשונה את החזרת כושר ההרתעה של צה"ל והשבת היוזמה לחילוץ לידיו. ברוב אירועי החטיפה יש מודיעין איכותי וחיילי צה"ל מיומנים מבחינה מבצעית לשחרורם. לאורך קיומה של מדינת ישראל ערכו חיילי יחידות העלית שורה של מבצעים לשחרור חטופים והפכו למודל לחיקוי לכל העולם המערבי. גם במקרים בהם פעולת חילוץ לא התאפשרה, נמנעה ישראל מלהיכנע לטרור ונהל משא-ומתן עם החוטפים. ישראל העדיפה למצוא דרכים יצירתיות להשבת החטופים, שלרוב כללו חטיפות יזומות על-ידי חיילי צה"ל כדי שישמשו כקלפי מיקוח להחלפתם בחטופים.
מדיניות החטופים של ישראל צריכה לכלול את היחס לאסירים המוחזקים בבתי הכלא הישראלים ומשויכים לארגון החוטף, סגירת מעברים והפעלת לחץ על אותו ארגון. יש לגבש כללים לניהול משא-ומתן עם הגוף החוטף במקרה שישראל תחליט לנהל כזה. הכללים צריכים להיות ידועים לכל. כאשר תיקבע מדיניות ברורה, וידעו כולם מהם הקווים האדומים אותם ישראל לא תחצה, תפחת יכולת המיקוח של החוטפים ויפחת הלחץ הציבורי על הממשלה.
