אתמול אחה"צ התבשרנו שההסכם שנרקם בין בנימין נתניהו לאהוד ברק קיבל תמיכה גם בוועידת מפלגת העבודה. מיד לאחר מכן, ובעצם גם בזמן השיחות עם מפלגת קדימה, צצו להם, כפטריות אחרי הגשם, למרות השנה השחונה, כל אלה, שגם ביום רגיל וללא כל סיבה, ישקיעו מאמץ עילאי לשכנע אותנו בסכנה שיביא עלינו בנימין נתניהו וממשלת הימין שעבורה, ורק עבורה, באופן מתמיה, מתאים המושג ממשלת ימין קיצונית צרה.
לא אלאה אתכם בחיטוט משמים בהיסטוריה של מדינת ישראל ובכמות הממשלות הצרות להפליא, מן הצד השמאלי של המפה הפוליטית, שלא הייתה לאותן פטריות שום בעיה איתם ודרך תפקודם, או אי-תפקודם, זה מיותר מן הטעם הפשוט שהם לא יתנו לעובדות לבלבל אותם.
המצב הנוכחי הינו תרגום אמיתי של צורך שהיה קיים, כמעט תמיד, ונדרש, כמעט אחרי כל מערכת בחירות, דהיינו חבירה של הגופים הפוליטיים הגדולים לקואליציה רחבה, ככל האפשר, שתאפשר מרחב תמרון וניהול טוב יותר של המדינה, כן ניהול המדינה לא רק ניהול הממשלה, ובזה אני בטוח שיתמכו גם כל אותן פטריות המתנגדות לנתניהו.
לאור המצב הפוליטי, ובהמשך להצהרותיו הבהירות והחד-משמעותיות במהלך קמפיין הבחירות, מבצע בנימין נתניהו את מה שהבטיח, בין אם זה היה תכסיס טקטי, תעמולת בחירות או כל מושג אחר שתבחרו. בסופו של דבר, יש לבחון את המהלך מנקודת מבט של טובתה של מדינת ישראל. אני יודע שהמושג הזה "טובת המדינה" הפך לקלישאה, אמר את זה פואד בן-אליעזר יום לאחר הבחירות הסוערות בוועידת מפלגת העבודה, זה עדיין מושג שצריך להיות חשוב לנו ולנבחרים לכנסת לפני החשיבות, היתרה, שהם מעניקים למפלגתם או למצב הפוליטי האישי.
הסרט של ציפי הקשבתי קשב רב לדבריה של גברת ציפי לבני, היום בגלי צה"ל, אותה גברת שאמונה על הדרך הנכונה, יודעת בדיוק מה נכון לעשות ומה לא נכון, מה צודק ומה אינו צודק, ובכלל, היא היחידה שיודעת את כל האמת, הנסתרת מבינתנו, ואין בילתה, ושאלתי את עצמי אם היא עדיין לא החזירה את הסרט לספריית הווידאו השכונתית?
אני בטוח שאחרי המשפט האחרון יהיו רבים ביניכם שיזעמו ויתבעו את כבודה, שאין בכוונתי לפגוע בו, למרות שאין אני נמנה על תומכיה. רגע לפני שתעשו כן תשאלו את עצמכם מה היה קורה אם לגוש השמאל הייתה אפשרות להקים ממשלה צרה, שבתוכה רחמנא ליצלן, יש גם מפלגות השוללות את קיומה של מדינת ישראל, ומספר המנדטים של קדימה היה נמוך באחד משל הליכוד, האם גם פנייה שלה לנתניהו, להצטרף לממשלת אחדות, הייתה נחשבת לבגידה שלה בבוחריה (שנתנו את כוחם לגוש השמאל)? או שהיה נחשב, על-ידי אותן פטריות, לתבונה פוליטית, בהירות מחשבה ואצילות של מנצחים? אני חושב שהתשובה ברורה וידועה מראש.
אם כך, בנימין נתניהו, ראש הממשלה המיועד, עושה בדיוק מה שמצופה ממנהיג של מפלגה פוליטית, שקיבל מנדט מנשיא המדינה להקים ממשלה בישראל ולעשות כל שנדרש לעשות כן בזמן הנקוב בחוק. כל שאר האמירות בדבר בגידתו בבוחריו הן חסרות שחר, נגועות בטעם וריח של פטריות באושות, ומנוגדות לכל היגיון פוליטי קר שהיה פועל לטובתם או לרעתם של אחד מהמועמדים האחרים, גם אלו היודעים הכל על כל דבר.