ברק חוסיין אובמה מנותק מהמציאות הפוליטית בה נתון המזרח התיכון, דבר הנשקף מהצהרתו כי הוא ישכין שלום במזרח התיכון. מאמציו בכיוון זה יגרמו לו כישלון חרוץ ומפח נפש, וגרוע מכך, השקעת משאבים בכיוון לא ראוי ולא אפשרי, דבר שעלול להסיט את המאמצים מהיעדים הנכונים.
התחליף של שימת הדגש על השלום במקום פעילות בכיוון אחר – יוכח כחזון שווא וכתעתוע-הבנה המוכר בישראל יותר כ"מזרח תיכון חדש" של שמעון פרס.
אם מאמצי-סרק אלו ייתרו ויאיינו מאמצים בתחום המלחמה בטרור ובצבירת נשק לא קונבנציונאלי על-ידי מדינות בעלות שלטון טוטליטרי (שלטון המתקיים בכל מדינות ערב) – אזי ברור כי אשליית השלום תגרום לנזק בלתי הפיך במזרח התיכון, ולהגדלת הקשיים שיעמדו בפני מדינת ישראל אשר בכל מקרה תאלץ להתמודד בטרור ולחסלו, כמו גם בבעיית הגרעין.
הטענה כי גם נשיאים קודמים של ארה"ב פעלו באותו כיוון היא לא רלוונטית, כי כל נשיא נבחן על-פי פועלו הוא ולא על-ידי פועלם של קודמיו. זאת ועוד, המצב המדיני והצבאי במזרח התיכון אינו סטטי אלא משתנה, ובנושא הגרעין – משתנה לרעה, דבר המחייב הסתגלות מהירה וגמישות מחשבתית, ולא קיבעון וקיומם של הסכמים שאבד עליהם הכלח. זה מתחבר להבטחה התמוהה שנתן ראש הממשלה המיועד בנימין נתניהו לשר הביטחון המיועד אהוד ברק, כדי לקדם קואליציה רחבה.
גם ברק הישראלי, כעמיתו האמריקני, מנותק – אלא שכאן עמדתו במיעוט, ויש להניח כי בפועל ולמעשה, בכורח הנסיבות ואילוצים, הבטחה זו של נתניהו לברק לא תחזיק מים.
גם מברק חוסיין אובמה אין מה לחשוש, אלא רק להצטער על חוסר הבנתו הבסיסית את המצב לאשורו במרחב בו נתונה מדינת ישראל, ולהבין כי אין לתלות תקוות רבות במנהיגותו של אובמה בגלל קוצר ראייתו.
האמריקנים מתעלמים מהעובדה שכבר הוכחה לא אחת כי כנופיות הטרור אינן מעוניינות בשום שלום, ובשום דבר הסותר את פעילות הטרור שלהן, ממנה הם חיים.
הם מתעלמים מהעובדה ששלום אינו יכול להיות מטרת-על, ולא תמיד הוא חיובי. לא ראוי לכרות שלום עם מדינה טוטליטרית אשר מתקיים בתוכה שלטון עריץ החולש ללא דין וצדק על כל משאבי המדינה ומזרים אותם לכיסי הכת השלטת, תוך מניעת שיקום וקידום של המוני העם הנשלטים בעריצות והמצויים דרך קבע – תמיד – במחסור, ויובהר כי הביטויים כאן הם עדינים ביחס למציאות השוררת בכל מדינות ערב.
שני הברקים מתעלמים מכך שהמטרה היא קיומה ובטחונה של מדינת ישראל, ולא הסכם שלום אשר יחליש את חוסנה של ישראל ויפגע ביתרונה הצבאי המוחלט על סביבתה.
שני הברקים מתעלמים גם מהעובדה כי אירן מתקרבת מהר ליכולות גרעיניות ובכך צריך לטפל עכשיו, ולא בניירות חתומים ובפרסי נובל לשלום מהסוג של ערפאת וחבר שוטים שהיו סביבו במעמד המביש.
