המשבר הכלכלי עולמי הגיע גם אלינו. מה זה הגיע... הוא כבר ישן, אוכל וחי איתנו למעלה מחצי שנה. כולנו חשים זאת. כולנו חלק מזה. סליחה, לא כולם. כמעט ושכחתי. הממשלה ופקידי האוצר. שם "במדינת הנדמה לי" הכל בסדר. אין מה למהר.
אז זהו שכן. צריך למהר. אנחנו על סף חורבן כלכלי ובעקבותיו יגיע החורבן החברתי. איך עוצרים זאת במדינה כמו בישראל? בכוח פוליטי. רק בכוח פוליטי. אין כנראה דרך אחרת. מה שלא ילך בכוח - יילך ביותר כוח. בישראל של היום אין כל תשתית ערכית למציאת פתרונות רווחה מוסריים וכלכליים כמו במדינות אירופה המערבית, ובוודאי שאין את התשתית הפוליטית של שיטת ממשל המאפשרת לממשלה, כל ממשלה, לקבל החלטות דרמטיות ולבצען - כמו בארצות הברית של אובמה.
צדק עופר עיני, לשיטתו, על שהביא להרחבת ממשלת נתניהו במפלגה נוספת. הדאגה לעובדים הינה אמיתית ורבים מהם בסכנת פיטורין. לא מדובר על עוד גל פיטורין. מדובר באפשרות שעולם העסקים, החברות והמפעלים הקטנים והבינוניים בישראל יקרסו וייהרסו ללא תקנה. לא מדובר בשמות של מפעלים ועסקים. מדובר בבני אדם. כאן זה מתחיל וכאן זה נגמר. עופר עיני לא התנהל במשבר הזה כפוליטיקאי. הוא התנהל כמי שעומד בראש ארגון עובדים, אבל בעיקר התנהל כאזרח מודאג. ובמלחמה כמו במלחמה.
השולחן העגול, המודל האירי, קרנות להלוואות, הגדלת יעד הגרעון, הרחבת בסיס התקציב, פרויקטים ממשלתיים עתירי תעסוקה, ועוד. הכול הולך. רק להציל. מהר.
מכל משבר אפשר להיבנות ולהתחזק. גם מהמשבר הזה. זוהי הזדמנות חד פעמית להקים, לבנות ולהרחיב בצורה מבנית וסופית את מעמד העובדים בישראל. המציאות הנוכחית מראה כי לא לעולם חוסן. עובדים, שכירים, לעולם יהיו תלויים בגחמות המעסיקים ובעלי הבית. לעולם. חיים טובים, נוחים ומסודרים יכולים להיעלם בין רגע. כך היה וכך יהיה. אז מה עושים? מתארגנים. היום. כולם. גם במקומות שעובדיהם חשבו שהם מוגנים ולעולם לא יזדקקו לעזרת ההסתדרות.
על ציבור השכירים בישראל להבין שהדרך לשמור על פרנסתם ועתידם, כמו עתיד משפחתם, תלוי בהבנה וברצון, שרק התאגדות מסודרת, פוליטית ומשפטית תעמוד לצידם בעת משבר. והמשבר כאן.
והכי חשוב, מותר וצריך שעובדים יתארגנו ויצטרפו למפלגות פוליטיות בישראל. מעורבות ואכפתיות ציבורית אינן מילים גסות היום. הם מילים הכרחיות למי שרוצה לשרוד ולנצח.
רק ארגוני עובדים המתאגדים בהסכמים קיבוציים, רק ארגוני עובדים המתארגנים ומצטרפים למפלגות השונות בישראל כדי להשפיע על התנהלותן, יצליחו לשרוד במציאות הנוכחית. עובדה! במהלך פוליטי אחד, קצר וחד, השיגה ההסתדרות, דרך ניסוח קווי היסוד של הממשלה החדשה, יותר הישגים לעובדים מאשר במאבקים ציבוריים ותקשורתיים של שנים. כן, כלל העובדים במדינה היום צריכים להפנים ולהבין - אין ביטחון כלכלי, אין רווחה אישית ומשפחתית, במציאות הנוכחית, בעולם בכלל ובישראל בפרט, ללא התארגנות במקום העבודה וללא מעורבות והצטרפות לאחת המפלגות בישראל.
