רכשתם כורסה שחורה ב-5,000 שקל, וקיבלתם אותה בצבע אדום?; חברת הרהיטים מסרבת עתה להחליף את המוצר, חרף טעותה, וטוענת מיני טענות בניגוד למוסכם?; קניתם כרטיס טיסה, ארזתם מזוודות, הגעתם לשדה התעופה וגיליתם כי הטיסה המריאה כבר לפני שעות בלא ידיעתכם? בחברת התעופה מסרבים לפצות?
ובכן, מקרים כגון דא, נפוצים ככל שיהיו, מסתיימים על דרך הכלל בבית המשפט לתביעות קטנות, מנגנון משפטי מיוחד, המאפשר הליך מהיר, זול יחסית, אשר מיועד לתביעות בסכומי כסף 'קטנים' של עד 30 אלף ש"ח. הרציונאל העומד בבסיס הקמתו של בית המשפט לתביעות קטנות, הוא בין היתר, הרצון למנוע מהצרכן את הקשיים הכרוכים בהגשת תביעה בצינורות השיפוט המקובלים.
כדי להגשים מטרות אלו ואחרות, הוקם בית המשפט לתביעות קטנות עם מנגנון שיפוט עצמאי. כך לדוגמה, ומתוך המטרה לזרז את ההליכים, קובע סעיף 62 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 (להלן:
"החוק"), כי בית המשפט לתביעות קטנות לא יהיה קשור בסדרי הדין הנהוגים בבתי משפט אחרים. בסעיף קטן (א), הוא אף מגדיל וקובע כי בית המשפט רשאי לקבל גם ראיות אשר אינן קבילות ברגיל.
לצד אלה, נראה כי המאפיין המרכזי והמשמעותי של בית המשפט לתביעות קטנות, בא לידי ביטוי דווקא בגדרו של סעיף 63 לחוק, העוסק בשאלת הייצוג המשפטי של בעלי הדין. מכוח הסעיף, הותווה הכלל, ולפיו
לא ייוצג בעל דין על-ידי עורך דין.
במילים אחרות -
אתם עורכי הדין של עצמכם.
וכך נקבע:
63.
ייצוג (א) ייצוג בעל דין בבית משפט לתביעות קטנות על-ידי עורך דין יהיה רק ברשות בית המשפט ומטעמים מיוחדים שיירשמו; בעל דין רשאי, ברשות בית המשפט, להיות מיוצג על-ידי ארגון שקבע לעניין זה שר המשפטים, ובמקרה זה ירשה בית המשפט לבעל הדין שכנגד להיות מיוצג כפי שיורה.
נראה כי מטרתו של סעיף 63, היא בעצם מימוש הרציונאל של בית המשפט, במתכונתו המיוחדת: ברצון להוזיל עלויות משפט, להוריד חסמים, לזרז הליכים, להעניק אפשרות לכל אזרח לזכות בהכרעה שיפוטית מהירה בלא ידע אקדמי מוקדם, וללא צורך בייצוג על-ידי עורך דין; ובכלל: נראה כי דווקא כאן, באה לידי ביטוי כוונת המחוקק לשוויון בין בעלי הדין - שכן באם בעל דין אחד מקבל היתר להיות מיוצג על-ידי ארגון מסוים, ירשה בית המשפט לעשות כן גם לבעל הדין שכנגד.
ואולם, דווקא בנקודה זו, בסעיף הנראה לכאורה לפשוט, התעוררו עם השנים, שאלות משפטיות מרתקות, אשר עניינן בבחינת המדיניות של הייצוג המשפטי. כך לדוגמה, בעוד שהחוק אוסר על ייצוג משפטי של בעל דין באמצעות עורך דין, הוא נמנע מלהתייחס למקרה בו אחד מבעלי הדין, הוא עורך דין במקצועו. האם במקרה דנן, ראוי לממש את הרצון לשוויון בין הצדדים
ולהותיר לצד שכנגד ייצוג בהתאם? ומה אם התובע הוא סטודנט למשפטים? אולי אף מתמחה. האם גם כאן, עוד בטרם ניתנה לו תעודת עורך דין מוסמך, ראוי להעניק לצד שכנגד היתר לייצוג על-ידי עורך דין, וכל זאת - בשם השוויון? מה דינו של מי שתובע חברה עסקית, אשר מנהלה הרשום הוא עורך דין בעצמו? האם גם הוא רשאי לייצוג?
שאלות אלה ואחרות התעוררו והתבארו לאחרונה, במסגרת פסק דינה המצוין של השופטת ע' ארבל, ברע"א 5711/08
רשל פרטוק נ' סול טורג'מן בע"מ (2009) (פורסם בנבו). במסגרת זו, היטיבה השופטת ארבל לסקור את הפסיקה העדכנית, וסיכמה היטב את הלכות המשפט בענייננו.
כך לדוגמה, היא כותבת כי על-פי הפסיקה, נקבע כי בעל דין שהוא עורך דין,
חייב להודיע על כך מראש, על-מנת למנוע יתרון בלתי הוגן (
ת"ק (י-ם) 1698/03 כהן נ' סבח (לא פורסמה, [פורסם בנבו], 22.7.03)). עוד נקבע, היא מציינת, כי אפילו מתמחה או סטודנט למשפטים אשר מייצג בעל דין צריך להצהיר על כך בפני בית המשפט.
מפסק דינה עולה כי, התרת ייצוג צד על-ידי עורך דין, נעשית בצמצום רב, על-מנת שלא לפגוע במטרותיו של בית המשפט לתביעות קטנות. כך נקבע לדוגמה, כי היותו של הנתבע תאגיד סטטוטורי או עירייה,
אינו טעם מיוחד, על-פי סעיף 63(א) לחוק, לצורך התרת ייצוג בידי עורך דין. לדבריה, גם ליועץ משפטי המועסק באופן קבע על-ידי תאגיד, לא הותר לייצג את התאגיד בהיותו נתבע בבית המשפט לתביעות קטנות. אפילו למדינה, נקבע כי אין היתר אוטומטי לייצוג על-ידי עורך דין או מתמחה ללא טעמים מיוחדים, וזאת על-מנת לא להקנות למדינה יתרונות על פני אזרח מהשורה בהתדיינות בפני בית המשפט. יתרה מכך, נקבע כי אף הגשת טיעונים וסיכומים מטעם עורך דין אסורה היא לפי סעיף 63(א) לחוק (
ת"ק (ת"א-יפו) 3640/01 קרן נ' שילוח הראל חברה לביטוח בע"מ (לא פורסם, [פורסם בנבו], 20.12.01)).
לבסוף, ציינה השופטת ארבל, כי במקרים בהם הותר ייצוגו של צד אחד, הותר גם ייצוגו של הצד השני לצורך שמירה על האיזון בין הצדדים. כך למשל, במקרה בו הנתבע היה עורך דין הותר גם לתובע ייצוג על-ידי עורך דין (ת"ק (ק"ג) 1159/07 רויטר נ' בניטה (לא פורסמה, 7.5.08)). בהערת אגב, ציינה השופטת ארבל כי עיקרון השוויון כולל גם איסור בגין ייצוג "עקיף" על-ידי נוכחותו של עורך דין בזמן הדיון בבית המשפט אשר לוחש ומייעץ לאחד הצדדים כיצד לנהוג.
עניינו של פסק הדין באותו המקרה, בתביעה קטנה שהוגשה כנגד חברת רהיטים, אשר מנהלה הינו בעל השכלה משפטית. משניתן פסק הדין, ומשנחשפה התובעת (בדיעבד) לזכותה כאמור בסעיף 63, דרשה היא את ביטולו של הפסק, וחידושו של הדיון מראשית, כשהיא נתמכת, גם היא, על-ידי עו"ד במקצועו.
בשל נסיבות המיוחדות לעובדות המקרה, החליט בית המשפט העליון לדחות את ערעורה של התובעת, אשר נדחתה גם בשעריו של בית המשפט המחוזי, והותיר את ההחלטה שלא להידרש לחידוש המשפט על כנה. ואולם, יש בו בפסק הדין, בכדי להבהיר מספר נקודות חשובות לעניין הפרשנות הקנויה לסעיף 63. וכך מסכמת השופט ארבל:
"לטעמי, כאשר בית המשפט לתביעות קטנות מתיר את הייצוג לאחד מהצדדים עליו לעמוד על נסיבות העניין כולו על-מנת להחליט האם להתיר את הייצוג גם לצד השני. לשם כך
עליו קודם כל להציג את הסוגייה בפני הצד שכנגד ולברר את רצונו ויכולתו לשכור עורך דין מטעמו. לאחר מכן עליו לערוך את האיזון בין השיקולים העומדים על הפרק לצורך מתן מענה פרטני בכל מקרה ומקרה.
בין השיקולים שעל בית המשפט לקחת בחשבון: רצונו ויכולתו של הצד הבלתי מיוצג לשכור עורך דין מטעמו; אופיו של הצד המיוצג - כך למשל אם מדובר בבעל דין שהוא עורך דין יש לבחון האם הוא עורך דין העוסק באותו תחום בו נידונה התביעה, האם הוא עורך דין פעיל וכו'; עניינה של התביעה, גובהה ומורכבותה המשפטית.
"באיזון בין כל אלה יחליט בית המשפט האם יש להתיר את ייצוגו של הצד שכנגד על-מנת למנוע קיפוחו או האם ניתן להותירו ללא ייצוג משפטי, כאשר במקרה כזה על בית המשפט עצמו מוטל התפקיד של סיוע לבעל הדין הלא מיוצג בהבנת הסוגייה המשפטית העומדת על הפרק וזאת על-מנת ליצור איזון בין הצדדים.
במקרה בו יש חשש כי היעדר האיזון בין הצדדים יפגע בזכותו של הצד הלא מיוצג להליך הוגן, ואף סיועו של בית המשפט לא יועיל לאיון חשש זה, ודאי שיש להתיר את ייצוגו של הצד השני גם על חשבון יעילות הדיון, שהרי כאמור המטרה המרכזית של בית המשפט לתביעות קטנות הינה
פתיחת הדלתות לאזרח הקטן ויעילות ההליכים הינה אך האמצעי להשגת מטרה זו. מובן כי כל החלטה בעניין זה צריכה להינתן בכתב תוך מתן נימוקים".
הנה כי כן, בית המשפט קבע כללים מפורשים וברורים, אשר יש בהם כדי למנוע את החשש מפגיעה באיזון ובשוויון בין הצדדים, כאשר מצד אחד עומד עורך דין ומהצד השני מתדיין נעדר השכלה משפטית. אכן, התרת ייצוג גם לצד השני, לדעת השופטת ארבל, עלולה לפגוע בשתי מטרות של בית המשפט לתביעות קטנות: קיצור ההליכים ופישוטם, וכך גם לסרבל את ההליך ולהפכו לארוך ומורכב יותר. ואולם, נראה כי פעמים רבות, מטרת השוויון הניצבת בבסיס מהותו של בית המשפט לתביעות קטנות, מתעלה גם על נתונים אלו. על כן, באם אתם באים בשעריו של בית המשפט לתביעות קטנות, דעו היטב מי העומד מולכם. יכול שיהיה בכך כדי להכריע את התיק כולו.
