אידיאולוגיית ההפרטה הגיעה גם אל שלטון המקומי בישראל.
למרות הקשיים האחרונים שנערמו על דרכה עם נפילת הבורסה בניו-יורק לאחרונה, וקריסת חלק נכבד מהמערכת הפיננסית העולמית, הרי שבישראל משרד הפנים מוביל מהלך של הפרטה חלקית לפחות של משק המים העירוני.
כידוע, קיימים מספר סוגים של הפרטה: מלאה, חלקית, סלקטיבית או באמצעות צוו זיכיון. משרד הפנים דחף לחקיקת "חוק תאגידי המים והביוב-2001", הקים את מנהל המים ברשויות המקומיות,ויחד עם הרשות לשירותים ציבוריים מים וביוב, הוחלט על הפרדת משק המים ברשויות המקומיות משאר הפעילויות של הרשויות המקומיות.
מדובר על 20000 ק"מ של קווי מים וביוב ומעל 1000 מתקנים. העלות המשוערת של נכסי משק המים המוניציפאלי היא 12-14 מיליארד שקלים. לשם השקעה בתשתיות כמו החלפת צנרת יש צורך בכ-1.8 מיליארד שקלים (אקלימטון,2009).
מטרת חוק תאגידי המים והביוב מתוארת בסעיף 1(א) לחוק זה הינה:
(1) להבטיח רמת שירות, איכות ואמינות נאותים, במחירים סבירים ובלא הפליה, בתחום שירותי המים והביוב;
(2) להבטיח ייעוד של ההכנסות ממתן שירותי אספקת מים וביוב לצורך השקעות במערכות המים והביוב, הפעלתן ומתן השירותים;
(3) לאפשר גיוס הון להשקעות במשק המים והביוב, ושיתוף משקיעים פרטיים בבעלות ובחלוקת הרווחים;
(4) להביא לניהול עסקי, מקצועי ויעיל של מערכות המים והביוב ברשויות המקומיות;
(5) לעודד חיסכון במים ובמשאבים אחרים, שמירה על מקורות המים, בריאות הציבור, איכות הסביבה וערכי טבע ונוף ומניעת זיהום הים והנחלים, ככל שהדברים נובעים ממשק המים והביוב;
(6) לעודד תחרות במתן שירותים הקשורים במשק המים והביוב.
(2) (ב) לשם השגת מטרות החוק יוסמכו הרשויות המקומיות להקים, לפי חוק זה, חברות לשירות ציבורי, שתפקידן העיקרי יהיה לתת שירותי מים וביוב בתחומיהן; על החברות יוטלו חובות לעניין מתן השירותים, באיכות נאותה לכלל התושבים בלא הפליה, יוסמכו לגבות את התשלומים בעד השירותים, והן יהיו נתונות לפיקוח הממונה ולבקרת איכות ועלויות השירותים בידי הרשות, אשר תקבע גם את תעריפי השירותים.
החוק אסר על הרשויות המקומיות לטפל במים והביוב שברשותן מפברואר 2008 והעביר את האחריות לכך לידי תאגיד נפרד. החוק מאפשר לשתף משקיעים פרטיים בבעלות על התאגיד וברווחים מהמים באמצעות התשלומים שנגבים מהתושבים.
עד כה הוקמו רק 28 תאגידי מים ב-48 מתוך 252 רשויות מקומיות. עם זאת ניתן לפטור רשויות מהקמת תאגידים מטעמים מיוחדים.
ב-2008 הנחה ראש הממשלה אולמרט את שרי הפנים והאוצר לגבש קריטריונים שלפיהם יוענק פטור לרשויות. בעקבות כך הקפיאו חלק מהרשויות את הליך הקמת התאגיד, עד עתה לא נקבעו תקנות.
לאחרונה החל משרד הפנים בשורת סנקציות נגד הרשויות, הכוללות אי אישור תקציבים והפסקת אישורים ללקיחת מלוות. מכיוון שמדובר בתקופה בה אמורות הרשויות לאשר את תקציבם ל-
2009, מדובר בפגיעה משמעותית. מהמשרד נמסר כי הוא מפעיל סנקציות כנגד כל רשות מקומית שלא סיימה את הליך התאגוד. בין הרשויות שבהן לא הוקם תאגיד נמצאות רמת גן, הרצלייה, רעננה ורחובות. גורמים בשלטון המקומי הגדירו זאת כ 'מלחמה' נגדם.
