הוועדות המקומיות לתכנון ולבנייה מהוות את מעוז הביורוקרטיה במדינת ישראל. פקידי הוועדה המקומית מרכזים בידיהם סמכויות רבות, כפי שמקנה להם חוק התכנון והבנייה על תקנותיו, ומוסיפים על סמכויותיהם החוקיות עוד כהנה וכהנה בסיוע יועצים משפטיים צמודים, וככל העולה בדמיונו הקודח של מהנדס הוועדה ו/או יו"ר הוועדה.
לא אצא ידי חובה אם לא אעלה את אחת ההמצאות של הוועדות, אשר אין לה שום בסיס חוקי, והיא חיוב בסתימת חללים בקומת המסד ומילויים בחול, כדי שלא ייעשה בהם שימוש מועיל – הוראה הגובלת
באטימות ובהתעללות גרידא. האזרח הנזקק לשירות הוועדה – מקופח, מושפל, נדחה, גם כשמדובר באדריכל המייצג את האזרח בתוקף טיפולו בהשגת היתר בנייה – לעתים משימה בלתי אפשרית. כך קרה ליוזמה הברוכה והעקרה של עיריית חיפה - יוזמה לאפשר בניית ממ"דים ברחבי העיר בדרך מקוצרת לכאורה. אותה "דרך מקוצרת" התבררה כדרך מפותלת וארוכה לא פחות מכל הליך רישוי אחר, עד כדי כך שאזרחים רבים ויתרו על הזכות שאינה זכות.
המצב בו בעל מגרש מבקש היתר בנייה הוא לא שוויוני: האזרח רוצה לממש את הנכס שלו בזמן סביר ואילו מנגד נמצאת הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה על המנגנון המשומן שלה, עם כל הזמן שבעולם; כי האזרח אמור להיעזר במומחים ובמשפטנים לגבי כל פרט שהוועדה מפרשת אותו בניגוד להיגיון ולכללי התכנון או תוך פגיעה באותו אזרח, בעוד שהוועדה מרופדת ביועצים ברציפות, העובדים על חשבון משלם המסים ומאפשרים לה להתכתש עם האזרח ללא הגבלה; האזרח תלוי בוועדה תלות ברורה, וכשמדובר באדריכל, התלות הזו היא גם תעסוקתית. בידי הוועדה לנקוט בדרישות מחמירות כלפי אדריכל א' ולהקל בדרישותיה כלפי אדריכל ב' שביקרו היא חפצה, דבר שהופך את משרדו של אדריכל א' למשרד מנודה ומושמץ. נדיר שאדריכל יצא בגלוי נגד החלטות הוועדה אשר פרנסתו תלויה בה. זאת ועוד, במקרים רבים גם בעל הקרקע אינו יכול, מסיבות כלכליות ברורות, לאפשר לאדריכל שלו לנהל מאבק מול הוועדה, כי הוא מעוניין בביצוע הבניה אף תוך ויתור על חלק מזכויותיו.
הפתרון לבעיה הקשה הוא פשוט בתכלית:
ביטול כליל של הוועדות המקומיות לתכנון ולבנייה. כמו מוסד נשיא המדינה, הן אינן נדרשות. זאת ועוד, מוסד הנשיאות הוא רק מיותר, בעוד הוועדות לתכנון ולבנייה הן מיותרות וגם מזיקות.
מזה שנים רבות הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה כבר לא עורכת תוכניות מתאר מקומיות ומותירה עבודה זו ליזמים אחרים, פרטיים או ציבוריים. לפיכך, תפקיד זה ממילא אינו רלוונטי. בנושא הרישוי – שהוא עיקר תפקידה בפועל של הוועדה המקומית – יש הפרזה בלתי סבירה בגורמי הבדיקה והרישוי של כל תוכנית - ללא צורך. לא ברור כלל מדוע תוכנית בקשה להיתר בנייה צריכה להיבדק במקביל על-ידי עשרות גורמים במקום רק על-ידי אדם מקצועי אחד הבקיא בתחום. וכי מהנדס העיר לא כשיר לבדוק התאמת התוכנית לתקנות, לרבות תקנות הג"א לעניין הממ"דים, תקנות כיבוי אש, תקני חניה, ביוב, מערכות מים וניקוז, אצירת אשפה, ועוד?!
אין לי שום ספק כי כל העבודה הזו היא יכולה להיות מרוכזת אצל מהנדס העיר, אשר מוסמך לאשר את התוכנית ככל שאין בה אי התאמות לתוכנית המתאר החלה ולכל דין. והיה ויתעוררו ספקות, ורק במקרים חריגים, תועבר התוכנית לחוות דעת הוועדה המחוזית, שתנחה את מהנדס העיר. תישלל ממהנדס העיר הסמכות להימנע מאישור תוכנית אשר אין בה אי התאמות לתוכנית המתאר החלה ולתוכניות שמתחתיה.
העברת הדיונים במקרם שבספק לוועדה המחוזית לא תהווה מעמסה על הוועדה המחוזית במצב המוצע, כי כיום חלק ניכר מעבודתה של הוועדה המחוזית הוא טיפול בתוכניות שאין בהן שום חריגה, אלא "רק" התנגדות הוועדה המקומית לתת להן אישור, דבר שיתבטל על-פי ההצעה האמורה כאן.
כך גם מהנדסי פיקוד העורף ישוחררו מהעול של בדיקת תוכניות. יובהר כי אין שום יתרון למהנדס פיקוד העורף בהבנת תוכנית לגבי אחד החדרים בדירה המכונה ממ"ד, על עמיתו – מהנדס העיר, שבין כה יבדוק את התוכנית כולה. מה הטעם שאת החדר האמור, המכונה "ממ"ד", יבדוק מהנדס אחר? הדברים אינם בשמיים.
צוותי בדיקה מנופחים נוספים ישוחררו לעבודה הנדסית מניבה באמת, ו"ירדו" מהאדריכלים – כולל: "מהנדסי חנייה", "מהנדסי ביוב", "מהנדסי מיזוג אוויר", "מהנדסי תקשורת" ועוד – כל אלה יוסבו לאפיקים פרודוקטיביים ויניחו למבקשי היתרי הבנייה.
באופן זה יהיה אפשר סוף סוף להגשים את החזון של בניית ממ"דים בדרך מקוצרת ולהקטין את טווח ההמתנה לקבלת היתר בנייה מכמה שנים לכמה שבועות.
מיותר לציין כי הקופה הציבורית תצא מכך נשכרת – ומיותר להציע הצעות לגבי אפיקי ההשקעה החליפיים של הון העתק שייחסך, בצד ביטול עגמת נפש לכל כך הרבה אזרחים מבקשי היתרי בנייה ואדריכלים מתכננים.
כמהנדס הבקיא בתחום הרישוי, אין לי ספק כי ההצעה הפשוטה שלעיל ניתנת לביצוע מבלי שייגרעו במאום רמת התכנון ואיכות הבנייה, זאת אף זאת, ייעול זה יתרום להעלאה משמעותית באיכות התכנון והבנייה במצב בו ההגבלות על התכנון יוגבלו למסמכים סטטוטוריים ולא יתנהלו על-פי גחמות של פקידים שואפי שליטה ויוצרי תלות המאפשרת להם שליטה זו, על גבו של האזרח.
