כשאהוד ברק מינה את הפרופסור להיסטוריה שלמה בן עמי לשר לביטחון פנים, את דוד לוי "החברתי" לשר החוץ, את דליה איציק הפדגוגית לשרת התמ"ס וכן הלאה - ראינו בכך עיוות אמנם, אולם נרגענו מעט כי לברק, לפחות לכאורה, היו כישורים למלא את תפקידיו כרה"מ ושר הביטחון.
שבע שנים אחרי, התוודענו גם להחלטות של אהוד אחר, אולמרט, שהחליף את אריק שרון. גם אולמרט, כמו ברק, מינה אנשים לתפקידים הרחוקים מהם כרחוק שמיים מארץ – את עמיר פרץ לשר הביטחון, את אברהם הירשזון לשר האוצר, את אביגדור ליברמן לשר לאיומים אסטרטגיים, ועוד.
והנה אך בקושי חלפו שלושה חודשים מיום הבחירות, וכבר אנו חוזרים לצפות באותו סרט: ביבי נתניהו מקים לו ממשלה. ומי מאייש כל תפקיד ותפקיד? יובל שטייניץ שר האוצר, אביגדור ליברמן שר החוץ, גלעד ארדן שר לאיכות הסביבה, ישראל כץ שר התחבורה, והכי חשוב - הרב יעקב ליצמן שר הבריאות בפועל. ובקיצור, ממשלה של פוליטרוקים במקום טכנוקרטים.
ביבי (1996), ברק (1999) ואולמרט (2006), היו ראשי ממשלות שישבו על תקן מחליפים בלבד, ממלאי-מקום זמניים בהחלט, גם אם נבחרו בבחירות דמוקרטיות ע"י כלל הציבור לקדנציה מלאה. הם היו – ועדיין - צברים, אינטליגנטיים, מיומנים, אבל גם חסרי יכולת להנהיג, חסרי כריזמה. בעלי תאבון אישי גדול, פוליטיקאים שרואים קודם כל את טובתם האישית, והאגו והכבוד חשובים להם לפני הכול. השלושה האלה באו אחרי שלושה נפילים כמו יצחק רבין ע"ה, שמעון פרס ואריק שרון יבדל"א, שגם הם אומנם לא היו חפים מסכינאות ותככנות, אבל אצלם זה נעשה בקלאסה ולא במקום טובת העם והמדינה. עובדות אלו מזכירות את הסיפור הבא:
השועל חש כי הוא חייב ליטול חופשה מתפקידו, אחרת לא יוכל לתפקד בהמשך. פנה לאריה מלך היער וביקש חופשה. השיב לו האריה כי תפקידו מחייב אותו להישאר ביער, ולכן הוא לא יוכל לאשר לו חופשה. התעקש השועל ואמר לאריה כי החופשה הכרחית, אפילו חל"ת, העיקר להינתק מעט מהיער.
"שמע", אמר האריה לשועל, "אם תצא לחופשה, נצטרך לקחת אחר במקומך ולא בטוח שהתקן שלך יישאר לכשתחזור". השועל הסכים.
כעבור חודש שב השועל ליער ונכנס לאריה לראיון שעתיד להחזירו לתפקידו. כשהגיע, הסביר לו האריה כי התקן שלו תפוס ע"י הארנב וכי לא יוכל לחזור ליער. השועל לא הסכים, אבל אחרי שיג ושיח, הציע לו האריה תפקיד זמני. "תהיה על תקן ארנב וכשיתפנה התקן של השועל אתה תחזור להיות שועל".
השועל הסכים והחל לתפקד כארנב. עבר-חלף חודש שבמהלכו השועל קפץ וברח מחיות אחרות כמו הארנב עד שנמאס לו מתפקידו כארנב. או אז הוא ניגש לאריה וביקש לעבור תפקיד. האריה הסביר לו כי עדיין לא "הופשר" התקן של השועל, ולכן עליו להמשיך לשמש כארנב.
התעצב השועל מהבשורה המרה והחל להתהלך מדוכא ברחבי היער. תוך כדי ההליכה ראה לפתע ארנב. ניגש אליו השועל ושאל אותו: "תגיד ארנב, מה אתה בדיוק?". ענה לו הארנב: "אני, אני שועל". "אם כך", הקשה השועל, "איך זה שאני שועל ונמצא על תקן ארנב ואתה ארנב ונמצא על תקן שועל"?.
ענה לו הארנב: "זה מה שקורה כשהחמור יושב על תקן של אריה"...
