הצורר הנאצי דן אותנו הנכים, למיתה כפולה. פעם בשל דתנו ופעם בשל מוגבלותנו. לנו כנכים, וחשוב להזכיר זאת דווקא היום ביום השואה, למען יטיב העם בו אנו חיים להבין שמשאת נפשנו לחיים בכבוד, ולשילוב בקהילה בשיווין זכויות וחובות, חייב להתקיים במציאות הישראלית העכשווית. אסור לנו לשכוח כי אותו קו מחשבה שהוביל בשנת 2008
לשריפת מבנה "בית הגלגלים" שהחל להיבנות למען קידום קהילת המוגבלים, הוביל בעבר את החברה הנאורה בגרמניה לאותו משטר דמים שפגע בנו. זו אינה גחמה, אלא ציווי שלו אנו מחויבים.
המהלך ההיסטורי הישמרות הגזעים המיוחסים והחזקים במאבק על הקיום - סיפרו של צ'ארלס דארווין שיצא לאור בשנת 1854 משמש בסיס לטענת הסלקציה במלחמת הקיום בטבע. סלקציה וברירה טבעית הם אבני יסוד לאותה תיאוריה רצחנית שמתפתחת לה. ב - 19 בנובמבר 1920 טען קארל קליי (Klee), חבר בית המשפט העליון בברלין, בהרצאה פומבית בפני החברה הפורנזית-רפואית, ששוב אין אפשרות להתנגד להמתתם של "חסרי-ערך" ו"גורמים מזיקים" לחברה.
פרופסור לתיאולוגיה מהיידלברג, לודוויג לאמה, הצהיר במחזור הרצאות (בשנת 1935), שמעשה מוזר הוא לבנות ארמונות למען אנשים שאינם תורמים מאומה, בעוד שאחרים, המסוגלים להביא תועלת לחברה, סובלים חרפת רעב. והוא המשיך: "הנוצרי הבודד אכן אסור לו להרוג, אך המדינה והממסד הם בעלי סמכות מלאה להרוג ולהשמיד. הראייה - קיום עונש מוות". אשר להריגת המוגבלים, הוא ביקש להתנותה בבדיקה, ובסופו של דבר הכמרים הם אלה אשר יכריעו בכל מקרה לגופו - יותר מן הרופאים. היטלר בספרו "מיין קאמפף" כותב - "לעולם לא יימצא שועל שתתגלה בו אהדה כלפי ברווזים, כשם שלא יימצא חתול הרוחש אהדה וידידות לעכבר. במאבק ובמלחמה על הלחם היומי סוף החלש להיכנע. החולים והחלשים אין להם סיכוי לחיות והם יעברו מן העולם".
הסרט "הירושה" שהוקרן בשנת 1938 מתאר מאבק בין שתי חיפושיות, הטקסט שמלווה את הסרט: "הכול נראה לכאורה, אכזרי מאוד, תופסים את שתי החיות ומציבים אותן זו מול זו, ....... הלא אין זה טבעי שהחתול יגור עם העכבר. אילו כך היה, החיים היו נהרסים מחמת החולשה. הריבוי והצפיפות היו מחניקים הכול..." (הסרט נמצא בארכיון הגרמני).
מנכ"ל משרד הפנים הגרמני נאצי, שטאלה (Stahle), נשא דברים ב-4 בדצמבר1940 : "כל גישה הומאניסטית המצאה יהודית היא.
הדיברה החמישית - 'לא תרצח'! - אין היא צו של אלוה אלא המצאה יהודית. הראייה: בטבע החופשי, במרחב הפתוח, אין רחמים לחלש ולחולה. אפילו ארנבת חולה לא תחזיק מעמד יותר מכמה ימים. היא תהיה לטרף קל לאויביה, ובכך תיגאל מסבלה. לכן, חברת הארנבות היא תמיד חברה בריאה". 60,000 רייכממארק מתנוססת על כרזה, זו השואלת על ההצדקה הקיומית להמשך קיומם של נכים ומוגבלים. שאלונים למאתיים הורים של החוסים במוסד הפסיכיאטרי העליון של סכסוניה, הביאה להסכמה של 162 מהם להמתת חסד.
דרך החשיבה המתגבשת באותה תקופה מובילה את משטר האימה לקדם את תוכנית " T4 - המתת חסד" כהתמודדות עם אותם נכים, חוסים במוסדות, הצורך המתגבש בטיהור הגזע מאותם "מזיקים" והבטחת שלמות אאוגנית (תיאוריה המצביעה על הסכנה שבגנים "החולים והפגומים") מובילים להפעלתה של התוכנית. "המזיקים" הלא הם המפגרים, חולי הנפש ונכים בגופם, כולם מצאו את דרכם בתוכנית השמדה מאורגנת. באותם תאי תאי גז נרצחו בין 200,000 ל - 300,000 נכים רק בשל היותם נכים.
התוכנית הנאצית להשמדת נכים וחולים,התחילה והסתיימה מהר מאוד בגרמניה עצמה לאחר התנגדות בני משפחות הנכים הגרמנים,בהתחלה השמידו כל נכה קשה פרט לנכי מלחמה והמשיכו בזה בשקט אבל כשהתוכנית הגיעה לידיעת הציבור הגרמני היא נפסקה אבל המשיכו בה בשקט רק כלפי אותם נכים שאין להם משפחות.
