הסיפור הלא-יאומן של ניצול השואה המומר

את סיפורו המופלא של האב אוסוולד רופאיזן, יהודי ניצול שואה ומומר, מתאר השופט ברנזון בפסק הדין אשר דן בבקשתו של אוסוולד רופאיזן לקבל תעודת עולה לפי חוק השבות (ע"א 72/62 אוסוולד רופאיזן נ' שר-הפנים . פ"ד טז(4), 2428): המבקש נולד בפולין בשנת 1922 להורים יהודים והתחנך על ברכי היהדות. בנעוריו היה פעיל בתנועת הנוער הציוני "עקיבא" ואחרי סיום לימודיו בבית-ספר תיכון בשנת 1939 היה כשנתיים בהכשרה חלוצית בוילנא כהכנה לעלייתו ארצה. עם פרוץ המלחמה בין גרמניה ורוסיה ביוני 1941 הוא נתפס על-ידי הגסטפו והושם בכלא אך ברח והצליח להשיג תעודה שהוא גרמני-נוצרי ובתור שכזה נעשה במשך הזמן מזכיר ומתורגמן בתחנת המשטרה הגרמנית בעיר המחוז מיר. בהיותו במיר יצר קשר עם יהודי העיר והסביבה והיה מודיע להם על מזימות הגרמנים ותוכניות פעולותיהם נגד היהודים. כאשר נודע לו שהגרמנים עומדים לחסל את הגטו היהודי הודיע על כך ליהודי העיר וסיפק להם נשק. על סמך ידיעות אלו נמלטו רבים מיהודי הגטו על נפשם ליערות, כ-150 מהם ניצלו והצטרפו לפרטיזנים, ורובם של ניצולים אלה חיים כיום בישראל. אולם בעקבות הלשנתו של יהודי אחד, שהמבקש מגלה ליהודים את תוכניות הגרמנים, הוא נחקר על-ידי הממונים עליו ואז הוא גילה את פרצופו האמיתי ובגאווה יהודית סיפר שהוא עזר ליהודים מפני שהוא עצמו יהודי. המבקש נכלא, אך שוב הצליח לברוח ומצא מקלט בבית-נזירות שם שהה תקופה ארוכה, אך כשהתאפשר הדבר עזב את המנזר והצטרף לשורות הפרטיזנים הרוסיים. הרוסים חשדו בו שהוא מרגל גרמני ודנו אותו למוות. הוא ניצל בנס הודות להופעתו המקרית של יהודי אחד מניצולי מיר אשר העיד על זהותו האמיתית של המבקש. לבסוף זכה לאות הצטיינות רוסי על פעולותיו כפרטיזן. בהיותו במנזר בשנת 1942 עבר המבקש לדת הנוצרית ובשנת 1945, בתום המלחמה, לבש מדי כומר ונכנס למנזר הכרמליתים. בכוונה, הוא אומר, בחר בנזר זה מתוך ידיעה שיש לו בסיס בארץ ויוכל במשך הזמן להצטרף אליו. בזמן מלחמת השחרור שלנו ופעמים רבות לאחר מכן ביקש רשות מהממונים עליו לאפשר לו לעלות לארץ, ובשנת 1958 ניתנה לו לבסוף הרשות, וכאשר הציר שלנו בורשה הודיע לו כי יקבל אשרת כניסה לארץ, פנה אל שלטונות פולין בבקשת דרכון ורשות לנסוע לישראל לצמיתות. פנייה זו של המבקש מראה בעליל שגם אחרי שעבר לנצרות הוא לא חדל בהכרתו הפנימית ובהופעתו החיצונית לראות את עצמו יהודי לאומי הקשור בלבו ובנפשו אל העם היהודי.