בערב יום השואה נוכחתי באירוע הקראת השמות המסורתי, ובעודי מאזין לשמות מן העבר תהיתי אם בעוד מספר לא מועט של שנים לא יעמדו אנשים אחרים במקום זה או אחר ויקריאו את שמי ושמם של אנשים אחרים שנמצאו איתי באירוע. זו ללא ספק כוונתו של הצורר האירני המגולם בדמותו של אחמדינג'אד, ובדרבן 2 חלק לא מועט של העולם נתן לו את ברכת הדרך לבצע את תוכניתו המוצהרת מראש, מי בשתיקה ומי בהסכמה ובהתלהבות. לאחר מעשה יאמרו הציניקנים המרושעים -
"איך זה תמיד קורה ליהודים?! מן הסתם יש בהם אשם שזה קורה תמיד להם". אכן יש אשם. אילו הנאצים היו בטעות מבצעים את השואה כלפי הרוסים למשל, ספק אם לאחר מלחמת העולם השנייה היה נשאר גרמני אחד בחיים. אילו הם היו עושים זאת כנגד אומה איסלאמית, היו עשרות אלפי גרמנים נרצחים בהתפרעויות בכל יום בשנה ובעקבות כל אירוע אזכור של השואה הזו. בדיוק כפי שהעולם היה מגיב אחרת לגמרי אילו את ההכרזה על הכוונה לחסל מדינה היה אחמדינג'אד מפנה כלפי מדינה אחרת בעולם, למשל סין או רוסיה או הודו או פקיסטן. יש דברים שאפשר לעשות או לומר על יהודים שאי-אפשר לעשות או לומר לשום עם אחר.
השואה - פרויקט הנדסי מנוהל ממעיטי השואה (סוג של מכחישי שואה, חלקם אפילו מקרב בני עמנו) יאמרו לי בוודאי כי הרחקתי לכת, הלוא ג'נוסיידים נעשו כבר ללא מעט עמים ולצערנו עדיין נעשים. זה המקום להזכיר כי השואה לא הייתה ג'נוסייד רגיל. לשום עם לא מודיעים מראש על הג'נוסייד שיעשו לו במסע בחירות, כפי שעשה היטלר וכפי שעושה גם אחמדינג'אד. בוודאי לא זוכים בבחירות עם מצע כזה. שואת העם היהודי במלחמת העולם השנייה לא הייתה פעולת נקם של אספסוף זועם, או סיום אכזר של סכסוך דמים. העם היהודי לא היה אויב ומעולם לא היה סכסוך כלשהו בין העמים שיכול היה להצית תאוות נקם. ניתן לומר לכן שהשואה הייתה מקרה ייחודי של ג'נוסייד בדם קר.
בניגוד לכל המקרים האחרים של רצח עם, השואה ברובה לא הוצאה לפועל על-ידי אנשים ברבריים שפעלו באופן ספונטני על דעת עצמם או בעידוד או העלמת עין של השלטונות. נהפוך הוא, השואה הוצאה לפועל על-ידי אנשים שקולים שמילאו תפקידים ניהוליים, הנדסיים ובירוקרטיים שונים במכונת השמדה מתוכננת לפרטיה. השואה הייתה הג'נוסייד היחיד שהוצא לפועל כפרויקט הנדסי מנוהל ביסודיות ולא כאקט ברברי.
העלמת עין מאז ועד היום השואה גם יוצאת דופן במשך הזמן הרב שהיא ארכה ובהיותה מתמשכת ויום יומית. רצח היהודים לשיטותיו השונות בוצע לאורך שנים מ-1939 עד 1945. ברוב המקרים האחרים של רצח עם הרציחות בוצעו בפרצים אלימים קצרים יחסית ותוך ניסיון לסיים מהר כדי להיעלם מבלי להשאיר עקבות.
השואה הייתה המקרה היחיד בהיסטוריה של ג'נוסייד בינלאומי. בכל המקרים האחרים היה מדובר בעם אחד שרוצח עם אחר, או חלק אחר של אותו עם עצמו בארץ אחת. בהשמדת יהודי אירופה נטלו חלק עמים רבים באופן פעיל, והיא בוצעה כנגד יהודים מארצות רבות, והופעלה בשטחן של מספר מדינות. החל מהאוקראינים שבעצמם פרעו ורצחו ביהודי גליציה והשתתפו בהפעלת מחנות השמדה, עבור דרך כנופיות "צלב החץ" ההונגריות שטבחו יהודים ברחובות בודפשט, והשליכו את גופותיהם אל נהר הדנובה אשר האדים מדם, ועד המשטרה הצרפתית שעסקה באיסוף היהודים והסגרתם לגסטאפו, וזו רשימה חלקית מאוד. עמים אחדים העלימו עין והעדיפו להימנע מלהתערב, למרות שהייתה להם אפשרות לעשות זאת (כמו השוויצרים אז והיום).
מלחמה למען היהודים - "למה מה קרה"? אך את הלקח המר ביותר עלינו ללמוד מהתנהגותם של מי שהיו אמורים להיות בעלי בריתנו. האנגלים, אשר קיבלו על עצמם את המנדט להקים בארץ ישראל בית לאומי ליהודים, ובעת שהיהודים היו זקוקים לו יותר מכל הם סגרו בפניו את דלתותיו, והאמריקנים, אשר תצלומי האוויר שלהם והמודיעין שלהם יידעו אותם על הנעשה, אך הם סירבו להקצות אפילו מטוס הפצצה אחד מבין האלפים שהפציצו את גרמניה כדי להפציץ את פסי הרכבת למחנות ההשמדה, מחשש שמתנגדי המלחמה ישתמשו בידיעה על-כך בטענותיהם שהמלחמה כולה מיועדת להגן על היהודים. כן, האשמה איומה ונוראה - מלחמה למען היהודים.
גם כיום עלינו לדעת, איש בעולם לא ייצא למלחמה נגד האירנים, למרות שהאירנים מהווים סכנה לאנושות כולה לרבות למשטרים הערבים המתונים, מחשש פן יאשימו אותו שהוא עושה זאת למען היהודים. עלינו להיות חזקים כדי להילחם את מלחמתנו שלנו בעצמנו. מי שחושב אחרת משלה את עצמו.
