לינדנשטראוס, אל תשלח ידך אל הפרס

מבקר המדינה, מר מיכה לינדנשטראוס, מנוע מלקבל את הפרס שמעניקה התנועה למען איכות השלטון בישראל. רשאי הוא להודות בנימוס על ההצעה, אך חייב הוא לדחותה בשתי ידיו. הנימוקים לדחייה הם מגוונים: למבקר המדינה הנוכחי יש תרומה מכריעה בסילוקו ובהרחקתו של אהוד אולמרט ממשרת ראש הממשלה. דומה שסדרת הסוגיות בהן הוא נחשד כמוהן כקצה הקרחון לסדרה ארוכה של מעשי שחיתות שעמד מאחוריהם ולא נחקרו עד תום בימי קודמו של מר מיכה לינדנשטראוס. הרחקתו של אהוד אולמרט הצילה את המדינה מהידרדרות אל עברי פי פחת. בשביל העובדה הזו מגיע לו פרס מטעם המדינה ולא מידי גוף פרטי, המנהל בצמוד לפעילותו הציבורית גם משרד לעריכת דין ונותן שירותים משפטיים על בסיס עסקי. מבקר המדינה כפוף לכנסת ובתקופת כהונתו אינו צריך לקבל מתנות וגינונים מגורם פרטי כלשהו. מבקר המדינה אינו פועל בהתנדבות ולא בשירות עצמו. בוודאי לא מטעמה ולא בשליחותה של התנועה למען איכות השלטון. כל שעשה ופעל במיגור השחיתות (שטרם מוגרה) עשה כמתחייב מתפקידו, ממילוי חובתו ומשבועת האמונים שנשא בפני כנסת ישראל שבחרה אותו לתפקידו. הצלחתו בתפקיד, אינה רק הצלחתו האישית. היא מונעת על-ידי עובדים מסורים יותר ומסורים פחות. אבל נדרש לזכור כי מר מיכה לינדנשטראוס החליף מבקר מדינה כושל שבתקופתו פרחה השחיתות. אני יודע זאת מהתנסות אישית ביחס לאהוד אולמרט וסייעניו בעיריית ירושלים. מר לינדנדשטראוס מונה להנהיג מערכת ציבורית ששיוועה לקברניט שיקיים את חובותיו. לכן, לא מגיע לו פרס בשל העובדה שהוא פשוט מילא את חובתו. לכן, מי שמבקש להעניק לו את הפרס צריך לשאול את עצמו מדוע ייגרע חלקם של עובדי משרד מבקר המדינה. ברוח הימים האלה גם הם זקוקים ל"פרס ישראל" קולקטיבי. לחילופין, נדרש לשאול את עובדי משרד מבקר המדינה: מה עשו עובדי המשרד בתקופה של המבקר הקודם, אליעזר גולדברג, שבתקופתו שיגשגה ופרחה השחיתות. אני מעריך עם הסתייגות את יוזמותיה ופועלה של התנועה למען איכות השלטון ואת מאבקיה השונים למען איכות חיינו. אבל יש לי גם ביקורת חריפה כלפי התנועה בשל התנהלותה ותפקודה ביחס לאירועים המוכרים לי באופן אישי. תפקודה של התנועה היה פסול ומגונה, כפי שאפרט בהמשך. להלן נימוקיי: הקרב הזה הוא לא של התנועה למען איכות השלטון - מר מיכה לינדנשטראוס ניהל מערכה אמיצה בחקירה של שורה של מעשים פליליים לכאורה ומעשי שחיתות שמאחוריהם עומד אהוד אולמרט. מר אולמרט תקף אותו באופן אישי וביזה את המבקר. גם עוזריו הקרובים הושמצו ולא רק על-ידי אהוד אולמרט. את המערכה הזו ניהלו באומץ ובהתמדה יואב יצחק שיצא עם גילויים מרשימים, ירון זליכה שלא החריש בסוגיית בנק לאומי, ניצב בורובסקי, קציני המשטרה ועוד קומץ אנשים בודדים, לרבות חברי כנסת מצטיינים וגם התנועה המתחרה אומ"ץ בהנהגת אריה אבנרי; בשעה שנחשפו הפרשות השונות כגון: טלנסקי, מרכז ההשקעות, מינויים, בנק לאומי ועוד. נברר מה עשתה התנועה למען איכות השלטון באותן סוגיות בשעה שהמאבק היה כל-כך קשה והמבקרים נחשפו להשמצות ולהכפשות. התנועה למען איכות השלטון ישבה על הגדר באותה תקופה. אפילו הם העניקו לאולמרט סוג של רהביליטציה באפשרם לו לנאום כראש ממשלה מתחיל המבקש למרק את חטאיו ולהיות אורח הכבוד בכנס שיועד למלחמה בשחיתות. לכן, הענקת הפרס למר מיכה לינדנשטראוס כמוה כמאמץ להתכסות בנוצות של אחרים. חוכא ואיטלולא - פרס על כישלון ארגוני - התנועה למען איכות השלטון הינה גוף פרטי המתמודד עם חוליים ומפגעים המתקיימים במערכות השלטון והמשפט. התנועה ניזונה ומתקיימת בשל חולשת משרד מבקר המדינה, כמו גם בשל חולשת היועץ המשפטי לממשלה. הרי אם משרד מבקר המדינה ומשרד היועץ המשפטי לממשלה היו ממלאים את תפקידם ביעילות מושלמת לא היה מקום לתנועה למען איכות השלטון. אבל, כידוע, גופים אלה לא היו נכונים להתמודד עם בכירים במערכות הציבוריות הפועלים בניגוד לחוק ובניגוד לאינטרס הציבורי, ולכן התאפשר לתנועה למען איכות השלטון למלא חלקית את החלל שנוצר. לכן, באופן פרדוכסלי, מבקר המדינה אמור לקבל פרס מתנועה שניזונה מכשלי הארגון שהוא עומד בראשו. זה לא שוחד. זו לא טובת הנאה, אבל זו חוכא ואיטלולא. הפירוש המעשי שהציון לשבח ליחיד העומד בראש הארגון הוא הציון לגנאי לארגון שהוא עומד בראשו.