ערב חג הפסח הגיעו לאום אל-פחם שני אוטובוסים ובהם עשרות יהודים חובשי כיפות מרחובות ומירושלים. הם באו לעיר לא מתוך מניעים פרובוקטיביים רוויי שנאה לתושבי המקום. העיר קיבלה אותם בסבר פנים יפות. הם התארחו בגלריה לאמנות הפועלת בעיר. ראש העיר וחברי מועצה קיבלו את פניהם. למפגן הרעות והאחווה בין יהודים חובשי כיפות ובין ערביי אום אל-פחם לא נמצאה אף לא מילה אחת בתקשורת.
התקשורת הכתובה, רק מספר ימים קודם לכן, שפכה אוקינוס של מילים, מרחה כותרות ענק צבעוניות כדי לכסות מפגן משטמה רווי ביטויי שנאה של חסידי חבר-כנסת מתלהם ושני עוזריו הפרלמנטריים. אותה תקשורת לא מצאה אף לא מילה אחת כדי לשתף את הקוראים באירוע המרגש שהיה ערב חג הפסח באום אל-פחם.
התקשורת האלקטרונית נתנה דקות רבות של מסך למסע האימים והשנאה נגד אזרחי ישראל החיים באום אל-פחם. אירוע שחייב גיוס של מאות שוטרים ואנשי יחידות נבחרות של מג"ב.
אותה תקשורת לא מצאה אף לא שניונת של מסך כדי להראות את קבלת הפנים מאירת העיניים, שערכו תושבי אום אל-פחם ליהודים דתיים שבאו לברכם ערב חג הפסח.
שני אוטובוסים שהסיעו מאה חובשי כיפות, המבקשים לזרוע שנאה, צולמו מכל זוית אפשרית.
שני אוטובוסים שהסיעו מאה חובשי כיפות, המדברים שלום ודורשים שלום, אינם מעניינים את העיתונאים שלנו. לא חיכו להם ים של מצלמות וצבא של עיתונאים, הנאבקים ביניהם כדי למצוא את התמונה לעיתון של מחר.
מצער מאוד שהעיתונות נגררה אחרי הכלל "אדם נשך כלב - זו ידיעה עיתונאית שיש לתת לה כיסוי". למשטמה ולפרובוקציה נותנים כיסוי נרחב בצבע ובתמונות, אך לא מוצאים מילה אחת לכיסוי אירוע מרשים של פתיחת דלתות ופתיחת לבבות באום אל-פחם.
התאכזבתי מאוד במיוחד מהכתב לעניינים ערביים של עיתון 'הארץ', שלא מצא לנכון להקדיש כתבה או תמונה למפגן האחווה. כתב שבדרך כלל אינו פוסח על שום אירוע שיש בו מימד רכילאי פיקנטי, החליט לפסוח על מפגש של שלום. אני ציפיתי שדווקא בעיתון 'הארץ' האירוע הזה יקבל כיסוי הולם.