בשעה שעם ישראל יחגוג את יום העצמאות במנגלים בפארקים ובאיי התנועה המרכזיים בארץ, אחדים מאיתנו עדיין יצטרכו "לבלות" את החג במקום העבודה.
עובדים העובדים בפועל ביום החג: סעיף 17 לחוק שעות עבודה ומנוחה קובע כי השכר בשעות המנוחה,
עבור מי שעובד בפועל, יעמוד על 150%, לפיכך, השכר עבור ימי החג גם כן צריך לעמוד על 150%, זאת תחת הסייג כי לעובד ישולם שכר גבוה יותר אם על העובד חל הסכם קיבוצי/ענפי/צו הרחבה/ חוזה אישי הקובע כך.
בעניין זה ניתנו שני פס"ד מובילים לגבי עובדים בשכר שעובדים בימי החג:
- לפי פס"ד צמח, עובד שעבד בחג, מתוך כורח, דהיינו, לפי הוראה של המעביד ואין מדובר בסידור עבודה מיוחד וקבוע המקובל במקום העבודה, ייתכן שיהיה זכאי לתשלום עבור יום עבודתו + 150%, כלומר, שכר של 250%.
- אולם, לפי פס"ד גאנם, כאשר המדובר הוא בהסדר מיוחד שמתקיים בין המעביד לעובדיו, לפיו ישנו סידור עבודה מיוחד וקבוע המקובל במקום העבודה, אין מדובר בכורח, ולכן הבסיס למתן שכר של 250% איננו קיים עוד.
לאור הרציונל לפיו מטרת התמורה המוגדלת איננה להעשיר את העובד אלא לפצותו, על שאולץ לעבוד בימי החג, ניתן להסיק בנקל כי עובד שבוחר לעבוד ביוזמתו בימי החג, איננו זכאי לתמורה המוגדלת.
מה לגבי עובדים שלא עובדים בפועל בחג? עובד חודשי,
המקבל משכורת חודשית, זכאי לתשלום גם עבור יום החג, כיוון שמשכורתו איננה תלויה במספר ימי העבודה בחודש, כמובן שאין מדובר בשכר מוגדל, אלא בשכר רגיל (100%).
מה הן זכויותיהם של עובדי השכר (עובדים לפי שעה ועובדים לפי תפוקה) שאינם עובדים בחג? מיום 1.7.00 חל על כל ענפי המשק צו הרחבה, מכוחו נקבע כי עובד בשכר זכאי לתשלום בגין ימי חג בתנאי שעבד לפחות שלושה חודשים במקום העבודה ובתנאי שלא נעדר מהעבודה סמוך ליום החג (יום לפני ויום אחרי החג), אלא בהסכמת המעביד.
עם זאת, צו ההרחבה איננו מתייחס למקרים בהם החג מתקיים ביום הפנוי של העובד, במקרה כזה ביה"ד הוא שיכריע. בפס"ד שניתן בעניין זה נקבע כי עובד שאיננו עובד כל יום והחג חל ביום בו הוא אמור לעבוד, זכאי לשכר, כיוון שההיעדרות יום לפני ויום אחרי החג הינה בהסכמת המעביד ולפי סידור עבודה
קבוע.
כאשר העובד
איננו עובד לפי סידור עבודה קבוע, מצב זכויותיו איננו ברור והפסיקה טרם הכריעה במקרים מעין אלו.
ומה לגבי יום הזיכרון? בחוק יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל, נקבע שיום הזיכרון הוא יום היעדרות בתשלום לקרוביו של חלל. קרי, הורים, הורי הורים, בן/בת-זוג, ילדים, אחים ואחיות.
משכך, עובדים הנמנים עם משפחות השכול, רשאים להיעדר מן העבודה ביום הזיכרון ללא ניכוי משכרם.
בנוסף, ישנם מקומות עבודה שבהם יום הזיכרון נחשב ליום בחירה, בהם עובד יכול לציין שהיעדרותו ביום זה היא על חשבון יום חופשה שהוא זכאי לו.
לגבי שעות העבודה באשר לעובדים שאינם נמנים עם משפחות השכול, ומאחר שבחוק יום העצמאות נקבע שיום העצמאות הינו "יום שבתון" הרי, שדינו של יום הזיכרון כדין ערב חג. לפיכך, חלות ההוראות הרגילות בדבר מספר שעות עבודה בערב חג וכפי שנקבע בחוק שעות עבודה ומנוחה כמפורט להלן:
במקום עבודה שבו עובדים 8 שעות ביום במשך ששה ימים בשבוע, ביום הזיכרון לא יעבוד עובד מעל 7 שעות. במקומות עבודה שבהם עובדים 9 שעות ביום במשך חמישה ימים בשבוע, לא יעבוד עובד מעל 8 שעות.
במקום עבודה שבו חל הסכם קיבוצי מיוחד, צו הרחבה או הסכם אישי או נוהג המיטיב עם העובד יש לנהוג בהתאם להוראה המיטיבה.
