ענישה מעודדת

יש מצבים בהם הענישה לא רק שאינה מרתיעה, אלא היא אף יוצרת אוירה בה הפשע משתלם, וקורצת לגנב להמשיך בעיסוקיו הפליליים ולשדוד מכל הבא ליד, בחסות בית המשפט הגוזר עונש סמלי על העבירות. טענה מסוג זה הועלתה לא אחת לגבי עבירות תנועה. טענה כזו צריכה להיבדק בנושא העבירות והפשעים על בסיס לאומני-גזעי נגד יהודים. והבדיקה היא לאור המידע שנכלל בפסק דין של בית המשפט העליון, ערעור פלילי 411/09 איברהים גדיר נגד מדינת ישראל, שופטים: א' א' לוי, א' רובינשטיין, י' דנציגר. העבירה בה מדובר מתוארת ברישא של פסק הדין: "באחד מלילותיו של חודש אוקטובר 2004, סמוך לחצות, עלו המערערים על גבעה, משם יידו אבנים לעבר מכוניות נוסעות, וכתוצאה מכך ניזוקו שני כלי רכב. המערערים הודו בעובדות שיוחסו להם בשלב מתקדם של שמיעת התיק, ובעקבות כך הורשעו בעבירה של סיכון חיי אדם במזיד בנתיב תחבורה, לפי סעיף 332 (3) לחוק העונשין. בהמשך דן בית המשפט המחוזי בחיפה את מערער 1 איברהים גדיר ל-21 חודשי מאסר, מערער 2 ראיף דבס ל-15 חודשי מאסר, ומערער 3 ראמי חוג'יראת ל-18 חודשי מאסר". העבריינים ערערו על פסק הדין שניתן נגדם בבית המשפט העליון אשר דחה את ערעורם וקבע: ”המערערים יתייצבו לשאת במאסר שהושת עליהם, ממנו ינוכו ימי מעצרם ככל שהיו". אז זהו, שמאסר של שנה וחצי כולל תקופת המעצר - לא מהווה גורם מרתיע לפשעים של יידוי אבנים במטרה להרוג יהודים באופן אקראי, תקיעת סכין בגב או ירי אל מכוניות שמטרתו כנ"ל. הקייטנה המוענקת למחבלים בתקופת "מאסרם" היא גם מהווה חממה אידיאלית להשלמת בגרות ישראלית כמו גם לקידום לקראת תואר אקדמי של האוניברסיטה הפתוחה, ובסך הכול תנאי "הכלא" במדינת ישראל עדיפים בהרבה על תנאי "החופש" שיש להם בבית. הענישה צריכה להיות מסוג אחר לחלוטין אם באמת יש כוונה כי היא תרתיע עד כדי הפיכת הפשע לבלתי משתלם וללא כדאי להם. מדובר בניסיונות רצח לכל דבר ועניין, כי אבנים הפוגעות באנשים - מיועדות לפצוע ולהרוג, וכבר היו דברים מעולם. להזכיר, אבן שהושלכה מעל גשר הדמים במבואות ג'סר זרקא - הרגה נהג יהודי ובכך הושלמה המשימה של הפושע ומטרתו הושגה. הנהג, כמובן, לא היה מוכר למחבל, אשר רצח את קורבנו מתוך שיקולים לאומניים, בשל היותו יהודי מתוך הנחה נכונה כי רוב הסיכויים הם שהנוסע ברכב יהא יהודי. כדי לסכל ולבטל מזימות מסוג זה יש להפכן לבלתי כדאיות ולא כמשתלמות על-פי תפישתם של המחבלים. לא ישתלם להם לנהוג כך אם ביתם ייהרס. לא ישתלם להם לנהוג כך אם המאסר יהיה כבמדינות אחרות [סוריה, ארה"ב, מצרים, צרפת, אוסטריה] - ולא כל כך קצר. לא ישתלם להם לעשות זאת אם יגורשו מארץ ישראל - ללבנון או לירדן, הם ובני משפחתם. יש דרכים נוספות להרתעה ממשית, שיינקטו רק אם אלו לא ישיגו את המטרה.