גלעד שליט כבר לא מרגש. הוא לא מחדש. הוא כבר לא "אייטם" חדשותי חם. הוא הפך, כמה נורא, לחלק מהשגרה. התרגלנו – פושעים שכמונו – להיעדרו. הפכנו אותו, תוך כדי מירוק נקיפות המצפון וייסוריו, לשלט. לסטיקר. לשיר. למאמר. עדיין לפנינו – הפגנת מאות אלפים, שירים בכיכר.
נועם קם, נוסע לפה ולשם, מרחיק עד מעבר לים ופוגש גם שם אנשים רמי דרג שהשפעתם גדולה (על מי? על מה?). חיוכים, הבטחות, קוקטיילים. והוא שב. והוא נוסע שוב, לשווא. ממריא, נוחת. ודבר לא זז. גלעד בשבי.
גלעד שליט כבר לא חדש. הוא כבר לא חדשות. גלעד שליט כבר לא ה-נושא. הוא לא ה"אישיו". מדי פעם עולה שמו. כמו זבוב טורדני מזמזמים דברי הפוליטיקאים. ואנחנו נשארים, כשכלום לא קורה, עם "איפוקם המרשים" של "הוריו של גלעד שליט" - עם הלב הנכמר, נחמץ, נוכח ביישנותם החיישנית, הקורעת לב באיפוקה, של אביבה ונועם. זה מכבר התבשרנו שגם אחיו, יואל, "מצא אהבה" באוהל המחאה שפורק זה מכבר, עם עזיבתו של אהוד אולמרט את לשכת ראש הממשלה.
התחלנו לספור את האלף השני לימי שביו. הזמן מתעתע. הזמן הנואש. הזמן האבוד. זמן הגעגועים. זמן החושך. זמן התעתועים. זמנה של אי-הוודאות. זמנן של המחשבות הערפדיות. זמנם של הרהורים הרי אסון. זמנו של שעון חול, אשר בזה אחר זה, גרגר אחר גרגר, נגרע בו החול. גלעד שם. הספירה נמשכת, יום אחר יום, כמו טיפה אחר טיפה בעינוי המים הסיני, אשר דעת המעונה עלולה להיטרף עליו כאשר היא מטופטפת, טיפה טיפה, על ראשו, עד אין קץ, עד הטיפה הבאה.
גלעד שליט. שתי מלים המבטאות יותר מכל את אזלת ידינו. את חוסר התועלת ואת העדר התוחלת של נאומי-הסרק העקרים אודותיו, את תפלותן של ההכרזות הנבובות, את שגרת הלשון של "ישראל עושה הכל" ושאר רעשי אי-האמת על אודות "הילד של כולנו".
וזה הנורא מכל – אפשר לשחרר אותו עוד היום. מוכרחים לשחרר אותו. ואנחנו לא עושים זאת. ישראל, המסרבת לשחרר את כמות האסירים הנדרשת תמורתו, אינה מייצרת "קלפי מיקוח" כדי לאלץ את שוביו לנהל משא-ומתן לשחרורו על בסיס אחר. היא אינה מאיימת עליהם. היא אינה לוחצת עליהם. היא אינה גורמת להם לאותת על נכונות לשאת ולתת מכל עמדה שהיא – לא מכוח, לא מחולשה, לא מברירה, לא מחוסר ברירה. ישראל, נכון לעכשיו, עם תחילת האלף השני לספירת ימי השבי, יושבת בחיבוק ידיים, לא מעלה כל "רעיון יצירתי", לא פוצה פה, לא אומרת דבר, יושבת ושותקת באפס מעשה, מניחה - בחידלונה המזעזע - לחייל השבוי גלעד שליט, אשר אין יודע דבר אודותיו (מחדל מחפיר ובלתי נסלח כשלעצמו!) להינמק בשבי.
