מאז שנות השמונים, מאז אותו מפגש גורלי בין האדריכלים דויד עזריאלי ונחום זולוטוב, ראינו אולמות מלאים באדריכלים שמתכננים קופסות ענקיות "פלסטיות". האוכל המהיר, חללי בתי הקולנוע והשיטות המתחדשות למשוך את הקונה העסיקו את מייטב האדריכלים בארץ. המציאות מראה כי בזמן הקרוב יאלצו אותם אדריכלים לתכנן שימוש חלופי, הגיוני וטבעי יותר, לאותן קופסאות אטומות. בארה"ב, מקום הולדתו של הקניון (שמו הישראלי), המיתון מתרחב ותופס תאוצה, הקניונים (malls) ומרכזי הקניות הענקיים נפגעים וחלקם נושמים את מנת החמצן האחרונה שיש להם ואחרים אף נסגרים. מגה- סטרוקטורות מרחביות אלו יאלצו לעבור שינוי, בכדי שלא יהפכו לשלד עצמות, לפגר, יהיה צורך להתאים אותם בצורה יצירתית לשימושים צנועים יותר.
הנפח והאסטטיקה של מבנים אלו חייבים להשתנות, חייבים לייצר עבורם עתיד אחר. צריך למצוא להם תחליף שימושי הגיוני, שימוש שיכול למלא את הוואקום האדיר שנוצר בתוכם. במבט ראשון נראה כי מגה-מבנים אלו נוצרו לשימוש אחד בלבד, לא פשוט לפרק אותם, לנגוס בהם או להקטין אותם. השיטה הקונסטרוקטיבית, הבטיחותית ודפוסי התנהגות קצת מקשים על התאמת המבנה לשימוש אחר.
למרות זאת, מתברר כי יש דרך להפוך פיל מת לפיל שימושי. בארה"ב, מבנים רבים של רשת החנויות Wal-Mart וחברה אחרת בשם Circuit City שסגרה 155 מרכזי קניות, מצאו מספר שימושים חלופיים למבנים אלו. קניונים נטושים
(Deserted Mall) מצאו שימוש אחר, חלקם חולקו למספר נפחים ומשמשים ככנסיות, מוזיאונים, שוק פשפשים (plea markets) , לופטים לאומנים, פארק מים, מרכזים רפואיים, מגורים לגיל השלישי, מרכזים לגידול מזון אורגאני ואפילו בתי ספר.
הקניונים השתולים, החנוקים בתוך קופסאות גדולות נמוכות, בתוך מבנים שכל חזיתותיהן חשופות, נראות, הם לרוב מבנים שעומדים בודדים בשטח. אלו מבנים מנותקים מנפחים אחרים. לאור זאת ומניסיון העבר בארה"ב, אנו רואים כי
מרכזי קניות נטושים יוצרים חממה ל"וואנדאליזם" ואלימות, מביאים פשע ומורידים את ערך הרכוש. מבנה "קניוני" שנשאר נטוש שנים רבות הופך למגנט של בעיות חברתיות, כלכליות ותרבותיות.
אני מציע לחובבי הנוסטאלגיה ומקצועני התיעוד ההיסטורי, להתחיל לאסוף חומר אודות התפתחות הקניונים בישראל, לתעד בעזרת תוכניות של אדריכלים, לבצע ניתוח אדריכלי ומילולי, לחפש צילומים שצולמו בעת הפתיחה ובעת הסגירה ולתעד את כתיבתם של המבקרים האדריכליים, לרשום את התפתחותם של הקניונים בארץ ואת מקורם שמעבר לאוקיאנוס. יהיו הרבה מחקרים שינסו לפענח ולהבין את התהליך שגרם לסוף הטראגי של הקניון, מרחב שגרם לאושר זמני ומלאכותי לרבים. אני מניח שנראה סרטים ותערוכות שיציגו לפנינו בצורה צבעונית ואיכותית את סופם של החללים העצומים שיצרו מקדשי קניות מונומנטאליים אך זמניים.
מרכז הקניות החדש שיבוא במקום הקניון, יהיה קבוצה של מספר חנויות מוקפות מצד אחד במקומות חניה ומצד שני בצמחיה ושטח פתוח. המרכז הזה ישתלב במקומות רבים, במרקם של הקהילות הפזורות בעיר, קרוב למקומות שבהם חיים אנשים, בנקודות גישה נוחות שיאפשרו קניה אנושית בשילוב עם נקודות חיים שיאפשרו התקהלויות חברתיות מצומצמות. חלופה אחרת תהיה תחייתם של הפסאז'ים, חידוש הישנים ובניה של חדשים.
אני בטוח כי יבוא היום ונראה תיירים משוטטים בקניונים נטושים, במרכזי קניות ענקיים שהפכו לפסל סביבתי מטריד וישמעו סיפורים צבעוניים על החיים המרתקים שהתנהלו שם לפני פחות ממאה שנים. לא קשה לדמיין את גורלם של הקניונים בישראל בעתיד הלא רחוק.
