בנאומה בוועידת איפא"ק אמרה ציפי לבני: "האיום האסטרטגי האמיתי על מדינת ישראל הוא התחמקות מקבלת החלטות". כמו-כן אמרה שהיא מקבלת את פיתרון שתי המדינות לשני העמים. לדבריה, "בין ויתור על הצידוק לקיומה של מדינת ישראל לבין ויתור על חלק משטחה – אני בוחרת בלוותר על השטח".
בדבריה אלה מייתרת ציפורה את מאמצי אויבי ישראל ועושה את מלאכתם נמרצת ויעילה יותר. זוהי עדות המרשיעה את ישראל בעיכוב השלום על-ידי "התחמקות מקבלת החלטות" וכמובן זהו "האיום האסטרטגי האמיתי על מדינת-ישראל"!!! כל איום אחר הוא לא אמיתי בעליל. מה יכול להיות מהימן יותר בעיני העולם מהאשמה כזאת מפי יושבת-ראש המפלגה הגדולה בישראל? זהו מוקש רב-עוצמה שטמנה ציפי לבני לבנימין נתניהו בדרכו לבית הלבן. כל-כך לא חכם וכל-כך לא הוגן.
לא שכחנו את החלטותיה לקיים שיחות מרתוניות עם אבו-מאזן ותוצאותיהן הפנומינליות. כפסע היינו מפיוס היסטורי וכבר כל המשתלות הכינו שתילי גפנים ותאנים, ואפילו בספארי בנו מכלאות משותפות לזאבים עם הכבשים ולנמרים עם הגדיים. אלמלא גדעו הבחירות באיבחה אחת אכזרית את החזון שלה, היינו יכולים כבר היום לפרוק את צה"ל מנשקו ולרבוץ בהנאה גלויה על זרי הדפנה.
איך יתמודדו עכשיו הדיפלומטים שלנו? מה תגיד השדולה היהודית? מה יאמר נתניהו לאובמה? אפילו שבעים החכמים הידועים לא יוכלו למשות את האבן הצלולה הזאת!
זאת ועוד, לבני קושרת קשר אמיץ בין "הצידוק לקיומה של ישראל לבין ויתור על חלק משטחה" כלומר ללא הוויתור "על חלק משטחה", אין "צידוק" לקיומה של ישראל! מה יותר חמור מזה? היא אינה מבינה את פירוש המילה "ויתור" שהוא מחילה על זכות, הסכמה לתת דבר שהוא שלי למישהו שהדבר אינו שלו. אם מוותרים על נכס בשביל לקבל "צידוק" זו הוכחה ניצחת שאין כאן "ויתור" אלא כניעה, אם אין "צידוק" לא יועיל שום ויתור ואם יש "צידוק" – מדוע לוותר? בדבריה אלה מבטלת לבני בחוסר אחריות משווע את הצידוק שלנו להתיישב בחבל ארץ זה, גם אם על סנטימטר רבוע אחד! מי יצילנו?
אבל אל דאגה, יש מנהיג לבירה ולגדולתו אין חקר! הישועה לא תבוא מממשלתו של בנימין נתניהו ולא מממשלו של ברק אובמה, לא מהאיחוד האירופי ולא מסעודיה. המפתח הנכון נמצא בידי אירן באמצעות צאצאיה - החמאס והחיזבאללה - והם ידחו בבוז את בחירתה של לבני "לוותר" על "חלק" ממדינת-ישראל. הכל משחקים פה משחק וירטואלי! השחקנים האמיתיים הקובעים את המהלכים כאן הם בראש וראשונה מחמוד אחמדינג'אד, חאלד משעל, חסן נסראללה ונבחרת אסירים ביטחוניים בבתי הכלא הישראלים. שום החלטה על שלום או "קץ הסכסוך" לא תיפול על ידם אם הם חפצי חיים והם יודעים זאת היטב. הרעיון להילחם ביהודים עד לביטולה של המדינה היהודית עומד בבסיס קיומם ובלעדיו, ערכם של חייהם ממש אינו מגיע לקליפת השום.
בעזרת השם, גם "הסיוע" הזה של ציפי לבני ייזכר כפארסה מביכה אך חולפת.
