במרוצת השנה האחרונה הפך בית הכנסת הגדול בבודפשט והמוזיאון שלצידו לאחד ממוקדי התיירות המרכזיים של בירת הונגריה. עם סיומה של תנופת-בנייה נמרצת של הרובע היהודי בה, הפך המקום גם לאתר-תיירות רשמי, שאותו פוקדים, ביוזמת הרשויות, לא רק יהודים, אלא גם המוני תיירים מרחבי העולם.
בית הכנסת, הגדול ביותר באירופה והשני בגודלו בתבל, ממוקם ברחוב דוהאני, ברובע השביעי של העיר, שהוא גם הרובע היהודי. בית הכנסת המרשים הזה, שהוקם לפני כ-150 שנה, שופץ ושוחזר בסכום של למעלה מ-40 מיליון דולר. הוא בנוי בסגנון רומנטי-ביזנטי, כשאת תקרתו מעטרות ערבסקות, את רצפתו מעטרים מגיני-דוד, ואת קירותיו לבנים אדומות. פנים בית הכנסת מעוטר כולו בקרמיקה ומזכיר יותר חזית של מסגד, בעל שני צריחים. יש בו 300 מושבים, שאת רובם מאכלסים בתקופת החגים יהודים מקומיים, חברי הקהילה הניאולוגית - ערב של אורתודוקסים ורפורמים, כשבשאר ימות השנה מתקיימים בו קונצרטים לכלי-זמר.
פרט פיקנטי: בעוגב של בית הכנסת, המלווה את התפילות, ניגנו בשעתם הקומפוזיטורים ההונגרים, פרנץ ליסט וקמיל סן-סנס. העוגב, כמו גם תפאורת הזהב, המעטרת כל חלקה טובה בבית הכנסת, משווה לתפילות אופי של טקס פאגאני ואווירה כנסייתית לכל דבר.
המוזיאון היהודי חוזה המדינה, בנימין זאב הרצל, שהתגורר בשעתו בבית צמוד לבית הכנסת, ערך בו את טקס בר המצווה שלו. במקום שבו עמדה דירת משפחתו, ניצב כיום מוזיאון יהודי, הנחשב למפואר שבין המוזיאונים היהודיים של אירופה. מוצגים בו אוסף מרשים ובעל ערך של יודאיקה ופרק מדכא למדי מן ההיסטוריה של השואה בהונגריה. בתערוכות הקבועות, המתקיימות בו, בולטים כלים, אביזרים ותמונות, המסמלים כולם את החגים היהודיים, בצד אלה של חיי היומיום. ליד בית הכנסת ניצבת אנדרטה לזיכרם של קורבנות השואה. האנדרטה מעוצבת כערבה בוכייה על מתכת, ועל כל אחד מעליה חרות שמו של אחד מן הקורבנות שניספו.
אנדרטה נוספת מוקדשת לזיכרו של הרצל, שהשבוע מלאו 140 שנה למותו. בטרקלין המוזיאון אפשר להבחין במצבה עם מנורת שבעת הקנים מהמאה השלישית לספירה - עדות לקיומם של יהודים בהונגריה 600 שנה לפני שהמאגיארים הגיעו אליה. שלושה אולמות במוזיאון מוקדשים לחגים היהודיים, עם פסלי-פמוטים יפהפהיים וקערות-"סדר" מימי הביניים. האולמות שבקצהו האחרון של המוזיאון הם קודש לשואה בהונגריה, ויש בהם כרזות וצילומים של תעמולה אנטישמית ארסית. ביציאה מהמוזיאון ממוקם פארק לזכרו של ראול ולנברג, הקונסול השבדי, שהציל 20 אלף יהודים מציפורני הנאצים בימי מלחמת העולם השנייה.
הרובע היהודי ברובע היהודי מצויות חנויות יהודיות למכביר, בעיקר לאביזרי-קודש ולמזון כשר, כששלטים בעברית מעטרים את חלונות הראווה שלהן. ויש גם מסעדת-גורמה לאוכל יהודי, בעלת שם בבודפשט, "קדאר" שמה, המושכת, בכל עיתות השנה, מבקרים רבים, הנהנים ממרק-עוף עם כופתאות וגולש אדמדם. תעריפי המנות נמוכים, ואולי בשל כך מלאה תמיד המסעדה עד אפס מקום.
למי שמזדמן לרובע היהודי כדאי שלא יחמיץ את להקת כלי-הזמר, המשמיעה נעימות חסידיות עממיות, שמרטיטות כל לב יהודי. לפני כעשור, בביקורנו ב"חצר היהודית" שליד בית הכנסת והמוזיאון, הייתה זו להקה קטנה, ואילו עתה, בסיועם של העירייה ומשרד התיירות, גדלה הלהקה והתעצמה באורח משמעותי והיא מופיעה, מדי יום, להנאתם של מבקרי האתר, ביניהם גם תיירים לא-יהודים רבים. אלה, מסתבר, רוכשים בהמוניהם מן הלהקה את הלהיט המפורסם שלה..."א-אידישע-מאמא".