בתמצית: סרט קטן, מינורי, איטי - כמעט לכל אורכו. לא משעמם! אבל גם לא מחדש דבר בסדרי העולם של הרומנטיקה הקונבנציונלית. הגיבור היהודי-אמריקני נמשך אל שיקסע בלונדינית בלתי-מושגת בעליל (גווינת פאלטרו המצוינת) בעוד המשפחה והרוטינה מניחים בפניו יפהפייה יהודייה מבית טוב (ונסה שואו השווה לא-פחות). הבימוי קורקטי, המשחק מדויק ורגוע - ועל המסך לא קורה שום דבר יוצא דופן ומפעים שבזכותו יש צורך להפסיק הכל ולזעוק באוזניכם הרואות: "מ-צ-א-ת-י!".
וכעת
בהרחבה מסוימת: בדרך כלל בסרט או בסתם סיפור רומנטי, הבחורה הראשית, העיקרית, נקרעת באמת (ואו בתמים) בין שתי אהבות של שניים או יותר אוהבים החושקים בה באמת או רק בגלל סיבות אינטרסנטיות אחרות. בסרט זה בחר הבמאי האמריקני ג'יימס גריי ("אודסה הקטנה") לשים במרכז גבר צעיר המתאושש מאהובה אחת (אותה לא רואים "זזה" בסרט) ונקרע בהתלבטותו בין שתי נשים יפות לכשעצמן, אליהן הוא מתחיל להימשך ו"כאילו" להיסחף - בו בזמן, כלומר: בעת ובעונה אחת.
מדובר בליאונרד בגילומו של חואקין פניקס ("הולך בדרכו") בן למשפחה יהודית בברוקלין של ימינו, שההורים בה הם איזבלה רוסליני ומהגר מישראל - המשוחק על-ידי מוני מושונוב ("זהו זה" המיתולוגית ו"קצרים") שמנהל עסק לכביסת בגדים. מבחינת "ההלכה הקולנועית" הגיבור הצעיר בעצם אינו "יהודי" ואולם כל המוטיבציות והמוטאציות המשפחתיות על המסך הן "יהודיות מוכרות" בכיוון של שידוך "מוסדר" שלו עם בת למשפחה יהודית אחרת מהסביבה העסקית הקרובה של ההורים.
נראה שהבמאי כל כך התרשם מ"חתונה מאוחרת" של דובר קוסאשווילי עד שזוהי לו הפעם השנייה להזעיק מישראל את מוני מושונוב (ה"אב" בשניים מסרטיו של קוסאשווילי) על-מנת שיתפקד שוב וגם כאן (לאחר סרטו הקודם: "הלילה הוא שלנו") כאבי המשפחה. כמו ב"חתונה מאוחרת" גם כאן הסיפור בסרט זה הוא בעצם על צעיר הממאן להינשא בקלות לפי מה שמייעדים לו חוקי השבט. גיבור הסרט מזכיר לא מעט בהופעתו הפגיעה והרגישה את השילוב בין ליאור אשכנזי מ"חתונה מאוחרת" לבין חבר-הכנסת הטרי ניצן הורוביץ (מיוצאי ערוץ 10). תפקידו של מושונוב בסרט אינו גדול, ומרכזיותו היא רק בכך שהוא ראש המשפחה הקטנה של הגיבור.
הגיבור הצעיר מתלבט בהימשכותו הרומנטית בין שתי נשים, והאמת שתיהן מצודדות ומושכות במידה לא מועטה, עד שמבצבצת לא אחת האפשרות הגברית האוטופית הנחשקת של לא להחליט, לפחות לא כרגע, אבל היא נהדפת בשל קצב זרימתם הרוטיניים של החיים ומחוג השעון שעוצר את התפתחותו של הסרט אחרי 110 דקות.
