העובדה שאירוע מגפתי קשה מאד לשליטה מצמצם אומנם את הסכנה והסבירות שמדינות מתוקנות יעשו שימוש באמצעי לחימה ביולוגיים. אולם כאשר מדובר בארגוני טרור קיצוניים יש להניח כי לא יבחלו בשימוש באמצעים אלה בבחינת נשק יום הדין. קל לשער מה עלולות להיות התוצאות של פיזור מכוון של גורם מגפתי פנדמי קלאסי במוקד מצומצם שיגרום לתמותה בשיעור גבוה כמו נגיף "האבעבועות השחורות" ((SMALLPOX למשל, אם יגיע לידיהם של ארגוני טרור קיצוניים.
ההתפתחות המהירה בשיטות הביולוגיה המולקולארית, טכנולוגיות DNA חדישות מאפשרות כבר היום לייצר גורמי מחלה קטלניים במעבדה מאבני בנין זמינות ופשוטות. לדוגמא: לאחרונה ייצרו במעבדה נגיפי פוליו (הגורמים לשיתוק ילדים) ונגיף מזן "שפעת ספרדית" אשר גרמה בשנת 1920-1918 לפנדמיה בה מתו עשרות מיליוני בני אדם ברחבי העולם. אין ספק שגם נגיף "האבעבועות השחורות" ניתן ליצור במעבדה בטכנולוגיות זמינות וידועות.
כאמור, ההתמודדות עם מחלות זיהומיות ובעיקר מגפתיות, הנגרמות באופן טבעי או מוכוון על-ידי גורם עוין הינה דומה. מדינה אשר מתמודדת היטב וערוכה נכון לתת מענה למחלות ומגפות הנגרמות בתהליך טבעי על-ידי מחוללי מחלות כחיידקים ונגיפים תהיה ערוכה להתמודדות גם עם אירוע של תקיפה ביולוגית מכוונת.
המענה הלאומי (ואף ברמה הגלובלית) המשולב צריך להיות מושתת על הנדבכים העיקריים הבאים: גילוי וזיהוי מעבדתי (סוג הגורם); מעקב וניטור אפידמיולוגי- התפשטות המחלה; בקרה על מעבר ותנועת אזרחים; טיפול תרופתי וחיסון; מערך אשפוז.
המקרה הנוכחי של "שפעת החזירים", שלמרבה המזל מתגלה בדיעבד – לפחות בשלב זה - כמקרה קל יחסית, מהווה הן ברמת ההתמודדות הגלובלית (כפי שמובל על-ידי ארגון הבריאות העולמי) והן ברמה המדינתית "תרגיל רטוב" מצוין לבחינת הנהלים, לאימון, תרגול, הסקת מסקנות והפקת לקחים באשר להערכות וטיפול במגיפות חמורות וקטלניות יותר, טבעיות או כאלה שעלולות להיגרם על-ידי גורמי טרור קיצוניים. בנקודת הזמן הנוכחית (שהיא אולי עדיין מוקדמת מידי) ניתן לומר שרמת המוכנות וכן הצעדים שננקטו ברמה הגלובלית ובמרבית המדינות, היו נכונים וטובים. אם כי, יתכן שהייתה נטייה מסוימת להחמרה, שנבעה אולי מכשלים מסוימים בטיפול באירועים קודמים כמו "שפעת העופות" ו- SARSולאור לקחי מגיפות רחוקות יותר כמו "השפעת הספרדית". אין ספק, כי המודעות הגבוהה וההערכות המוקדמת הכלל עולמית – בהובלת ארגון הבריאות העולמי ובתמיכת ארצות הברית – בגלל החשש מפנדמיה מזן קטלני של "שפעת העופות", הביאה לתוצאות אלה. כך ניתן לומר גם לגבי הערכות מדינת ישראל וטיפולה באירוע בהובלת משרד הבריאות. המקרה הנוכחי גם הוכיח שבנושא של מחלות זיהומיות ובעיקר מגפתיות חוצות גבולות, שיתוף הפעולה הבינלאומי, הן בעת רגיעה ובוודאי בעת התרחשות האירוע, חשובה מאד.
לסיכום, יש לזכור כי אירוע ביולוגי משמעותי, קרי מגיפה או פנדמיה על-רקע טבעי או מכוון, סבירותו בדרך כלל איננה גבוהה, אולם הוא עלול להיות בעל תוצאות הרסניות שיהיו לו השלכות מרחיקות לכת ברמת הנפגעים באוכלוסיה, ברמה החברתית והכלכלית. כלומר, תוחלת הנזק בהיבטי ביטחון וחוסן לאומי היא עצומה וזהו המדד הנכון על פיו יש לשפוט ולקבוע את דרגת המוכנות והיקף המשאבים שהמדינה צריכה להשקיע בהתמודדות עם אתגר זה.
