"ספין הגזירות" של אנשי אגף התקציבים באוצר הצליח להם. אבל הבעיה הייתה שהוא הצליח להם יותר מדי. זאת למרות שהשרים, הח"כים וכתבי הכלכלה אומנם כבר רגילים לכך שכל שנה, בעת דיוני התקציב, מניח האוצר בפני הממשלה שורה של הצעות שלגבי חלק מהן ברור כי הוכנסו על-מנת לשמש בסיס למשא-ומתן עם השרים ועם הח"כים ובסופו של דבר הן מושלכות החוצה.
אבל הפעם ההיקף, הפרישה והכמות של ה"עיזים" הללו הייתה כל כך רבה, מרשימה ונועזת, עד שגם אצל הציניקנים התעורר חשש כי מדובר בהצעות שרובן נועדו לביצוע. התגובה הציבורית והפוליטית הייתה חריפה. ההתקפלות של רוה"מ – האסטרטג הכלכלי של הממשלה, ושל שר האוצר שלו הייתה מהירה. בדרך הם ניסו להתנער מההצעות. "לא ראינו, לא ידענו"... אנשי אגף התקציבים התרעמו. "מה זה לא ידעתם - הרי נתתם הנחיות ואישרתם את הרשימה" מסרו, שלא לייחוס, פקידים בכירים בתדרוך לעיתונאים.
המבוכה, כמובן, הייתה רבה. ואז צץ ההסבר הבא: הכל זה סתם... מין "ספין". צריך לשכנע את מזכיר ההסתדרות להסכים לקיצוץ שכר של עובדי המגזר הציבורי, רק אם לא יסכים - אז נפעיל את הגזירות. אבל תראו, בסוף הוא יסכים ואז לא צריכים לחפש מקורות מימון בגזירות. כי בעצם לא מדובר בקיצוץ שכר, הוסיפו, רק בהקפאת התוספות שהממשלה התחייבה להן בעבר. הקפאה רק לשנה שנתיים. לא נורא נכון?
הנורא הוא השיטה המטופשת והמכוערת שבה נוהגת הצמרת הכלכלית. החמור הוא שפקידי האוצר נותנים ידם למשחקי הישראבלוף הללו. כבר הדביקו להם ולתוכניותיהם שמות תואר וגנאי שונים. מסתבר שהכלכלנים הללו הם אולי בחורים נבונים וחכמים אבל אין שם תבונה. חמור מכך, אין שם חוט שדרה ואומץ לקום ולומר אני לא משתתף במשחקים האלה. אנחנו לא מנהלים דיר עיזים אלא ממשלה. אבל מה לעשות, זה מה יש. וכך החבר'ה יכולים להכין הצעה להטיל מס על אשפוז חולים וכנראה לא יהססו להציג גם הצעה להקים נמל עמוק מים בירושלים במסגרת ביצוע עבודות תשתית חיוניות... הרי היום הכל הולך.
ועופר עיני? הוא כנראה מדבר עם אנשי האוצר. במקום לקום ולומר להם אין לי דיבור אתכם עד שלא תשליכו לפח את כל הגזירות ההזויות שלכם, הוא מנהל איתם מו"מ. בסוף יציגו לנו "עסקת חבילה" לתפארת מדינת ישראל. האם ניתן יהיה להאמין לסיכומים, להסכמים או להתחייבויות? ספק גדול. הרי היום רק "הספין" קובע. תשאלו באוצר.